מן העפר נקום

חריג בזמן הזה לפתוח שבוע - עוד שבוע בצל הקורונה - בנימה של שמחה והתרגשות. המשבר נמשך ואיתו סיפורים קורעי לב על אבידות בנפש, וגם על בדידות, קשיי פרנסה והתהייה מה עוד מצפה לנו.

אבל דווקא בתקופות כאלה הלב מתמקד בסיפורים הקטנים, של הפרטים. ובסיפור כזה ארצה לפתוח - סיפור שמעודד אותי בימים האלו. זהו סיפורו של אלי ביר, חבר של שלדון ושלי ואיש יקר שידוע בזכות העובדה שהקים בגיל 16 ומנהל עד עתה את ארגון "איחוד הצלה". לדאבוננו, אלי נדבק בנגיף הקורונה במהלך ביקור בארה"ב, ובחודש שעבר, בעיצומה של מחלת הריאות (קוביד־19) שנגרמת מהנגיף, הידרדר מצבו והוא הורדם והונשם בבית חולים במיאמי.

לפני שלושה ימים מצבו של אלי השתפר, הוא נותק ממכונת ההנשמה והוא עושה דרכו, בעזרת השם, להתאוששות מלאה. החלמה של אדם היא בפני עצמה בשורה, אבל כאן יפה האמרה של חז"ל, שלפיה כל נפש בישראל היא עולם ומלואו, ואלי הוא במלוא המובן התגשמות האמרה הזו, עולם ומלואו שחוזר לחיים ואלינו. אי אפשר לשכוח את ההודעה המצולמת שהותיר אלי לפני שהורדם, שבה במקום להתמקד באופק האישי שלו, שנראה קודר במיוחד, העדיף באצילות המאפיינת אותו לקרוא לעשיית מצוות ולתמיכה בכוחות "איחוד הצלה" - כוחות שעושים עבודת קודש במערך הבריאות בימים נוראים אלו.

הנס שאלי חולל בחייהם של רבים חזר אליו היום, השיב אותו לחיים והשיב לידיו את ההזדמנות להמשיך במעשי החסד למען האנושות כולה.

עלינו להתמקד בניסים שקורים בתקופה הזו, לשאוב מהם כוח ולשאול מה נרצה לקחת מהחוויה הזו הלאה. לצד רבבות הנדבקים במחלה, יש מספר הולך וגובר של מחלימים. לצד הבהלה והסבל יש התמודדות מרשימה, פיתוחים מדעיים וגיבוש חברתי. אני חושבת על אלי ופותחת את השבוע מעודדת, ובמילים שבדרך כלל מושמעות לקראת שבת, בשיר "לכה דודי", הבאות לנחם את ציון האבלה:

"קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה/ רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא/ וְהוּא יַחְמוֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה/ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי/ לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי... הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי/ כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי/ עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי/ כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה".

שבוע טוב!

גילוי נאות: ד"ר מרים אדלסון היא מו"ל "ישראל היום". משפחת אדלסון היא הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום"