מנהיגות של פרונויה, לא פרנויה

ביוון העתיקה האמינו שמנהיגות אמיתית בעת משבר - באה לידי ביטוי במה שהם כינו פרונויה - המילה ביוונית לראיית נולד אסטרטגית. בהקשר של משברים, ראיית נולד משמעה בחינת הנכסים והחובות של האומה, מקסום היתרונות ומזעור ההתחייבויות. לאחר בחינה שיטתית של המידע, מנהיג עם ראיית נולד, בייחוד ברגעי ייאוש לא רציונלי, יתווה תכנית רציונלית לניצחון.

מנהיג בשעת משבר שומר על עקביות. לא נכנס לפאניקה ולא לדיכאון כאשר המדיה – העיתונות, תקשורת ההמונים - צועקת "קטסטרופה", אבל גם מצד שני, מקפיד שלא לטפוח לעצמו על הכתף כאשר אותה מקהלה צועקת "גאון" בעת הצלחה רגעית או שביב תקווה.

כזו הייתה המנהיגות שהפגין ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רציל, במלחמת העולם השנייה. ב"שנות השממה" שקדמו לכהונתו, הפוליטיקאים תפסו את רעיונותיו כמגוחכים, אבל הציבור התחיל להבין שהאדם הזה צודק, או לפחות צודק יותר מהמנהיגים שהיו לו בשעתו.

ברגעי השפל של הבליץ הגרמני מעל שמי לונדון, הוא ידע שמשאביה המתדלדלים של מדינתו עדיין היו גדולים מאלו של גרמניה; היה לו צי גדול יותר. ובהמשך עמדו לצידו גם בנות ברית עם כלכלות גדולות יותר מכלכלות מדינות הציר. לבסוף, למרות שולי טעות אפסיים, הנכסים שעמדו לרשותו הביאו את הניצחון.

בעת הזו מנהיגות משבר אמיתית תיבחן בראש ובראשונה באיסוף מודיעין. מידע עדכני על הנכסים וההתחייבויות של האומה בכדי לחדד יתרונות ולמזער התחייבויות. ראשית, לימוד הסוגייה הרלבנטית לעומק תוך שימוש בכל מקורות המודיעין האפשריים. בעולם של היום – משאב המידע הוא המנצח. מהן הרזברות הכלכליות? יכולת לגייס צבא גם למטלות אזרחיות בעת הצורך? המוכנות של מערכת הבריאות, החוסן של העם ועמידותו לאורך זמן, זמינות של מומחים רלבנטיים בתחום.

בשלב הבא על המנהיג לעשות "סוויץ'" ולרתום את מיטב נכסי האומה (לרבות טובי רופאיה, חוקריה וכלכלניה) בכדי לגבש נוסחה מנצחת שתביס את הנגיף ללא החרבת הכלכלה. בפועל מדובר ממש במלחמה שנכפתה עלינו. ולכן בתקופה הראשונית של חוסר הוודאות – אם נצטט את בן גוריון על מלחמה וחזון "המלחמה משעבדת הכל, בהחלט הכל, לצרכיה".

קחו לדוגמא את אמריקה ביום שאחרי פרל הרבור. היפנים "העירו ענק משנתו". פרנקלין ד' רוזוולט רתם את כל הנכסים והמשאבים התעשייתיים והאנושיים שעמדו לרשות האומה, ותוך פרק זמן קצר יחסית, הוביל את קואליציית בנות הברית לניצחון במלחמה נגד גרמניה הנאצית, תוך הפיכתה של ארצות הברית ממדינה מנומנמת ובדלנית עם צבא קטן, לאימפריה צבאית ותעשייתית הגדולה בעולם.

מנהיגות מסוג זה תחייב גם הפעלת אינסטינקטים חדים ועצמאיים לבחינת המלצות המומחים הרפואיים מזה והכלכליים מזה - בכדי להחליט על נקודת איזון נכונה בציר הזמן שתאפשר שחרור הדרגתי של אנשים חזרה למעגל העבודה.

לא הרעש בעיתונות, הפניקה בציבור והאסון האפיסטמולוגי (כמות הידענים) שהתרגש עלינו - יכריעו. על מנהיג אמיתי לבודד את עצמו מכל אלה ולגלות פרונויה.

עליו לאסוף מידע רלבנטי, וניסיון שהצטבר בעולם, לעבד אותו, לגבש קבינט – שולחן עגול של צוות מומחים מכל תחום רלבנטי, לגבש תכנית פעולה ודרכי ביצוע ולשדר תמונת מצב ותכנית בצורה כנה ואמיתית לעם. בעת הזו, עם ערפל הקרב מסביב, הפגנת שקיפות, כנות ופשטות בזמן אמת יאפשרו הבנה מצד העם לתיקונים ומקצי שיפורים בהמשך הדרך עם התבהרות התמונה. בעת הזו העם זקוק יותר מתמיד לדמות אב. הוא אינו מעוניין בתשובות מסובכות (לאתגרים מסובכים) אלא לתחושה שיש תכנית פעולה ושיש עתיד מקווה טוב יותר.

אם לצטט את הנשיא אברהם לינקולן: "אני מאוד מאמין באנשים. אם אומרים להם את האמת, אפשר לסמוך עליהם שיעמדו בכל משבר לאומי. הכי חשוב זה לתת להם את העובדות הנכונות, ובירה".