"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלת הריבונות היא קריטית, עכשיו

,עודכן

מדינת ישראל נמצאת בצומת היסטורי. לראשונה זה שנים, מנהיגת העולם החופשי, ארה"ב, מציגה תוכנית מדינית שבמסגרתה יכולה ישראל ואף וצריכה להחיל את ריבונותה על גבולה המזרחי - בבקעה - ובהתיישבות ביהודה ובשומרון.

זוהי הזדמנות נדירה לקבוע גבול קבע ולבצר את ביטחונה של ישראל לטווח הארוך. אך לצערנו, מי שנחלצים למאמץ למניעת מהלך קריטי, הם דווקא אנשי ביטחון בכירים לשעבר, הקובעים נחרצות ש"החלת ריבונות חד־צדדית תפגע ביחסים עם ירדן ועלולה למוטט את הרשות". אלופי ההפחדות הללו מתעוררים בכל פעם שמדינת ישראל עומדת בפני מעשה ציוני. אותם גנרלים לא התריעו על סכנה כשיצאו לדרך תוכניות נסיגה מופקרות. לעומת זאת, האם ביטחוננו התערער כשהחלנו ריבונות ברמת הגולן ובירושלים? התשובה היא לא. לחלופין, כולנו יודעים מה קרה לביטחוננו בנסיגות השונות.

חשוב לומר - המציאות המזרח־תיכונית דורשת שהחלת ריבונות תמיד תהיה חד־צדדית, כפי שהיה ברמת הגולן ובירושלים. הטענה שיש צורך בהסכמות מעבר לזו של ארה"ב, היא התחמקות מנטילת אחריות וניתוק מהמציאות האזורית, שהוכיחה אינספור פעמים שאין באמת פרטנר לתהליך מדיני.

באשר לירדן, חשוב להבין כי לממלכה יש אינטרס מובהק שישראל תחצוץ בינה לבין הפלשתינים, שכן שלטון המיעוט הבדואי בה עלול לקרוס מול תסיסה פלשתינית. אין דבר מסוכן יותר לשלטון הנוכחי בירדן מאשר החיבור ליהודה ושומרון, ולא בכדי נשללה מהפלשתינים ביהודה ושומרון אזרחותם הירדנית. והאם ירדן יכולה להרשות לעצמה לבטל את הסכם השלום? חד־משמעית, לא. ירדן תלויה בהסכם, יותר מאשר ישראל תלויה ברצונה הטוב של הממלכה. יש לזכור - ואף למנף - את מערכת יחסי הכוחות הזו כחלק מהשיקולים האסטרטגיים והמדיניים, לטובת ישראל.

באשר לרשות הפלשתינית: "הלבנת המציאות", החלת החוק האזרחי הישראלי - במקום החוק הצבאי - לא תשנה מאומה ממציאות החיים הפלשתינית ולא תשנה את האינטרס הבסיסי של הפלשתינים להמשיך לשתף פעולה עם ישראל; אם לא מאהבת מרדכי, אזי לאור האינטרסים הקיומיים שלהם. בימי קורונה הדבר נכון שבעתיים.

ואגב נגיף הקורונה: המשבר שנוצר בעטיו רק מחזק את הצורך הדחוף בגבול מזרחי בר הגנה, שיבטיח חציצה בין ישראל למזרח התיכון הסוער. מדינות כמו ירדן יכולות בקלות להידרדר לאנרכיה אם התפשטות הנגיף לא תיבלם. מציאות זו של חוסר יציבות מחייבת חיזוק דרמטי של התשתיות הביטחוניות בבקעה ובניית גדר גבול שתמנע חדירת טרור או גורמי סיכון אחרים. נתניהו, גנץ ואשכנזי - ייתכן שלרגע הזה נבחרתם.

תא"ל (מיל') אמיר אביבי הוא מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמיר אביבי

הכותב הוא תא"ל במיל' ויו"ר תנועת הביטחוניסטים

כדאילהכיר