בגלל הקורונה, החרדים הפכו לשק חבטות

לא ברור עוד אם הממשלה הגזימה או לא באכיפת מדיניות הסגר והבידוד על בני ברק, ואם יש צורך להכניס לשם כוחות צבא. מה שברור מעבר לכל ספק, זה שחלקים מובילים בתקשורת ובציבוריות הישראלית בכלל איבדו את הבלמים ביחס לקהילות החרדיות.

עוד לפני הכרזתו של פרופ' סער מקופ"ח מכבי ולפיה כ־38% מתושבי בני ברק חולים, היתה גלישה לקראת הפיכת החרדים לשעיר לעזאזל של המגיפה. כמו תמיד בהיסטוריה, הציבור נוטה להיסטריה בתקופות של איומים כאלה ומחפש לו שעיר לעזאזל. בכך, המדיה הישראלית, שהפכה בשבוע האחרון את החרדים לשעיר לעזאזל של מגיפת הקורונה, אינה שונה מכלי תקשורת אנטישמיים בעולם.

זה נעשה כמעט בלי שמרגישים; כמו השאלה הנורא תמימה, כביכול כמובן, של רינה מצליח במשדר החדשות של חדשות 12 בשישי בערב: "כמה חרדים מטופלים אצלך במחלקה?".

הנטייה בתקשורת ובחלקי ציבור ופוליטיקה בישראל היא לראות את החרדים כבשר תותחים אלקטורלי במקרה הטוב, וכאובייקט הסתה אנטישמי במקרה הרע. העיתונאים הוותיקים עוד זוכרים ודאי את עזר ויצמן המנוח, שהיה אף נשיא המדינה עד שקיבל אולטימטום מפרס ואברום בורג, מכריז כי למען השלום הוא מוכן ללכת לפחות שנה בשטריימל.

כיום יש מי שאבדה תקוותו לקבל את תמיכת המפלגות החרדיות, והוא מוכן להסתובב שנה ואולי הרבה יותר תחת דגל אש"ף. והאויב החדש? בני ברק. בירושלים המצב דומה בשכונות החרדיות מבחינת ההידבקות, אבל ירושלים כוללת גם שכונות ערביות. ובכלל, ירושלים מעבר להרי החושך והמגיפה שם לא מאיימת בקרבתה על האולפנים.

מעולם לא שאלו במחלקות בבתי חולים בישראל כמה מאושפזים ערבים מטופלים שם. בתי החולים בישראל ידועים באינטגרציה הבלתי רגילה שלהם. צוותים רפואיים שמורכבים מערבים ויהודים כאחד, והמאושפזים כוללים לעיתים גם מחבלים מפה ומשם. מתאמת פעילות הבית הלבן לטיפול במגיפה הודיעה שבמדינות כמו ניו ג'רזי ורוד איילנד שיעור הנדבקים הוא כ־35 אחוזים. כמו שטוענים לגבי בני ברק.

האם מישהו בזרם המרכזי של התקשורת והפוליטיקה באמריקה חולם להאשים קהילות מיעוטים שהם מפיצי המגיפה? צריך לשים סוף לשנאה ולהפיכת יהודי הפאות לשעיר לעזאזל.