יושב ראש ועד העובדים של משרד המשפטים

תפקידו של שר משפטים במדינת ישראל הוא תפקיד לא קל. הוא נציג ציבור שנבחר באופן דמוקרטי לנהל משרד שהינו כביכול משרד מקצועי.

במשך שנים רבות יצרו היועצים המשפטיים לממשלה, בגיבויו של בג"ץ, את האתוס לפיו פעולותיהם של משפטני השירות הציבורי הן מקצועיות, ולשר הממונה אסור להתערב בהן, מחשש לפוליטיזציה של המשפט. התופעה התחילה כמובן בתחום הפלילי, בו הדרישה לריחוק מסוים של הדרג הפוליטי מעיסוק בתיקים ספציפיים התקבלה בהבנה. גם נבחרי הציבור גזרו על עצמם, ובצדק רב, הימנעות מעיסוק בהחלטות נקודתיות על העמדה לדין או חזרה מכתב האישום.

אולם מהר מאוד, קפצה ההילה המקצועית והריחוק הפוליטי גם על תחומים אחרים במשרד. כך סוגייה ערכית ופוליטית כדוגמת ההפרדה בין גברים ונשים באירועי תרבות ושירה, הפכה לסוגיה שבה נכפתה על הציבור עמדתה האישית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה באיצטלה מקצועית.

כך בסוגיית המינויים והמכרזים שגרמה לכך שמשרד המשפטים והפרקליטות הפכו לקליקה סגורה, בשיטת חבר מביא חבר המבטיחה אחידות דעים וקונצנזוס חמים ונוח. וכך גם בסוגיית הביקורת על התנהלות הפרקליטות והתביעה. הדרישות של עובדי הפרקליטות, שבכל מקום אחר היו נתפסות כמאבק של ועד עובדים המתנגד להזזת הגבינה שלו, קיבלו הילה של סוגיה משפטית, וכל העברת ביקורת נתפסה כהתערבות בשיקול הדעת המשפטי וזעקות שבר על פגיעה בעצמאות שיקול הדעת של התביעה הפלילית נשמעו ברמה.

המאבק להקמת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ולמתן סמכויות נרחבות לגוף שיוקם, חצה מגזרים פוליטיים. ציפי לבני, יעל גרמן ומיכל רוזין מצאו את עצמן באותו צד עם בצלאל סמוטריץ ואורית סטרוק. אולם, למרות זאת, הנציבות שהוקמה בסופו של דבר בשנת 2016 הייתה חלשה ומסורסת.

את האחריות לפגיעה בביקורת על הפרקליטות יש להטיל, בין היתר, על ההתנגדות העזה, שכללה גם שביתה חלקית מצידו של ועד הפרקליטים. עובדי הגוף החזק במדינה התאגדו ומנעו ביקורת על פעולתם. ופתאום נשברה השורה. נציגי העבודה המאורגנת בכנסת שברו את הקו האחיד של נבחרי הציבור, ופתאום ניתן היה לראות כיצד שלי יחימוביץ מתייצבת בוועדת החוקה ומדברת נגד שקיפות, נגד ביקורת ונגד ריסון הכח האדיר שמחזיקה בידה פרקליטות המדינה.

התפקיד העיקרי של שר משפטים בישראל הוא לדאוג ליותר שקיפות במערכת שתחת שליטתו וליותר בקרה ציבורית על הדמות החזקה ביותר במדינה: היועץ המשפטי לממשלה ושלוחותיו.

האם אדם שעמד בראש ההסתדרות מסוגל לבצע תפקיד שכזה? כמו משרד המשפטים, גם ההסתדרות היא מוקד כח אדיר במדינת ישראל. כמו משרד המשפטים גם היא נהנית מלובי פוליטי נאמן, שמשיקולים צרים מוכן לענות "אמן" אחר כל פעולה שלה. גם ההסתדרות פועלת ללא שקיפות וללא ביקורת ציבורית. בניגוד לכל עמותה או חברה לתועלת הציבור, המחייבת בפרסום דוחות כספיים ובשקיפות מול הציבור, ההסתדרות מקבלת לאורך שנים מיליארדי שקלים מהציבור ולא נותנת כל דין וחשבון.

יהיה זה שילוב מסוכן במיוחד אם במקום שר משפטים, נקבל את יושב ראש וועד עובדי הפרקליטות, שישתמש בכוחו כדי לחזק עוד יותר את הגוף החזק במדינה וימנע את הביקורת ההכרחית על פעולותיו של משרד המשפטים.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו