"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אשליה של איחוד

,עודכן

המעמד היה ממלכתי, מרשים וסוריאליסטי: ביום שני בערב נשא נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נאום לאומה - שני בתוך חמישה ימים, שבו הכריז על "מלחמה נגד מגיפת הקורונה" ועל צעדי סגר והגבלה נוספים לאוכלוסייה הצרפתית. סוריאליסטי כי מקרון חרג מסמכויותיו והכריז על סגירת גבולות האיחוד האירופי, לא רק גבולות צרפת. הרעיון אמנם הועלה פומבית שעות קודם לכן על ידי נשיאת נציבות האיחוד, אורסולה פון דר־לאיין, אך מקרון הודיע על כך בטרם התקבלה החלטה על ידי כל מנהיגי המדינות. בכך נטל מקרון לידיו את מושכות הנהגת האיחוד לנוכח התחושה הכללית כי האיחוד נכשלו לחלוטין בטיפול במגיפה; כישלון שהפך את אירופה למרכז העולמי של התפשטות המחלה כיום.

האיחוד נכשל לחלוטין בזיהוי איום הקורונה ובמציאת מענה מעשי כלל־אירופי להתמודדות עם התפשטותה המהירה של המגיפה. במקום להתעשת ולהתחיל בגיבוש מדיניות בריאותית אחידה, עשו האירופאים את מה שהם תמיד טובים בו: רטנו על החלטת הממשל האמריקני להפסיק את הקשרים האוויריים בין ארה"ב לאיחוד האירופי - שבוע לפני שהאיחוד האירופי החליט בעצמו לסגור גבולותיו. האירופאים זועמים על טראמפ, ואז הולכים בעקבותיו, מבלי להודות בטעויותיהם.

ההתמודדות עם הקורונה הפכה למשימה לאומית, וכל ממשלה אימצה צעדים משלה בהתאם להערכות חומרת התפשטות המגפה ומהירותה בשטח כל מדינה. בזו אחר זו החליטו על סגירת גבולות, בדומה למשבר הגדול הקודם - משבר הפליטים. גם אז החליטו ממשלות באיחוד להפר את אחד מעקרונותיו הבסיסיים - מעבר חופשי בגבולות. בפעם השנייה בתוך פחות מחמש שנים הוכיח האיחוד האירופי כי הוא חסר שיניים וחסר יכולת טיפול מהירה במשברים אקוטיים שמתרחשים על אדמת האיחוד האירופי, ולא במאלי או בסוריה.

משבר הקורונה עלול להיות משבר קיומי עבור האיחוד. השלכותיה הכלכליות של המגיפה צפויות להיות הרסניות למדינות רבות באירופה, שכלכלתן ממילא רעועה. מצבן הפיננסי של איטליה וספרד, מוקדי התפשטות הקורונה העיקריים ביבשת, לא היה יציב מאוד ערב הגעת המגיפה; בצרפת הכריז מקרון על הפסקת תוכנית הרפורמות שלו, שנועדה לרפא את החוליים הרבים של כלכלת המדינה; בריטניה עדיין אמורה להגיע להסכם עם האיחוד האירופי על אופיו הכלכלי של הסכם הברקזיט; הכלכלה הגרמנית - החזקה באירופה, נקלעה בשנה האחרונה אל סף משבר בגלל ניהול מקובע וחסר מעוף של הממשלה בברלין. אם הכלכלה הגרמנית תיקלע למשבר, גלי ההדף יורגשו היטב בכל רחבי האיחוד האירופי. מצב חריף של אי־יציבות כלכלית ישרת את האינטרסים של המפלגות המתנגדות לרעיון שהאיחוד האירופי צריך להפוך ל"ארצות הברית של אירופה" באיטליה, בצרפת, בגרמניה ובעוד רשימה ארוכה של ארצות האיחוד.

במקום לנסות לפתור משברים לא לה ברחבי העולם, הביורוקרטיה הגדולה והשמנה של האיחוד האירופי היתה צריכה להיערך מבעוד מועד להתמודד עם משברים פנים־אירופיים. ככלות הכל, האיחוד נועד לשפר את תנאי חייהם של אזרחי אירופה, ולא להשכין שלום ברחבי המזרח התיכון. מכישלון לכישלון האיחוד האירופי צועד כעת בבטחה לעבר קיצו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר