"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוכנית ההגבלות מדודה ונועזת

,עודכן

התוכנית שהוצגה אתמול בערב על ידי ראש הממשלה ושר האוצר היא אחת התוכניות הנועזות שהוצגו בעולם.

ביום שישי שעבר, נשיא ארה"ב טראמפ הכריז על תוכנית חירום שלה נלוותה הזרמה של 50 מיליארד דולר לסיוע לעסקים ולבודדים שנפגעו מהמשבר; אתמול הכריז ראש הממשלה על תוכנית סיוע לעסקים בהיקף של 5 מיליארד שקלים (1.42 מיליארד דולר).

באופן יחסי, הסיוע הזה גבוה יותר מהסיוע שהציע טראמפ בארה"ב - כלכלה הגדולה מכלכלת ישראל פי 43.

כשטראמפ הכריז על תוכניתו הבורסות בניו יורק זינקו ב־9% ויותר. זאת מכיוון שהמשקיעים מצפים בדיוק לזה – לכך שהממשלות ייקחו אחריות על ההפסדים של המועסקים והעסקים; שיבטיחו לכולנו שלא יהיה מצב של המונים ללא כסף.

המשקיעים לא חושבים במונחים מוסריים, אלא במונחים פרקטיים מאוד - שימשיכו להיות צרכנים מתפקדים, שהשוק ימשיך לתפקד באופן סביר.



התוכנית הזו נועזת גם מכיוון שהיא מדודה ושקולה. ראש הממשלה עומד בפרץ של דרישות מערכת הבריאות להשבתה נרחבת יותר של המשק.

ההגבלות החדשות ישבשו את הייצור – בשירותים, במסחר ובתעשייה, אבל הם לא משביתים אותם כליל.

היקף הפגיעה במשק מכלל הצעדים, החדשים והקודמים, הוא דמיוני גם בהשוואה למלחמות שידענו.

דחיית התשלומים שבתכנית – ברמה של הרשויות המקומיות וברמה של השלטון המרכזי – מע"מ וביטוח לאומי – תיצור גירעון באופן מידי הן בשל הירידה בהכנסות הממשלה והן בשל העלייה בהוצאות.

הימשכות המשבר מעבר לשבועיים הקרובים תחייב הקמת ממשלת חירום, עם אפשרויות ניהול תקציבי גמיש ומיידי.

הימים האחרונים לימדו אותנו פרק בניהול המשבר, כשחבילות הסיוע הנדיבות מאוד של הבנק המרכזי בארה"ב, כולל הורדת ריבית דרסטית, לא הצליחו להשפיע על השוק כמו הזרמת 50 מיליארד דולר מהממשל שם.

גם אצלנו המשקיעים מצפים לצעדים ריאליים של הממשלה ולא לטיפול מוניטרי של בנק ישראל. אנחנו לא נמצאים במשבר אשראי, כמו ב־2008, זה משבר מסוג אחר.

על הממשלה מוטלת אחריות לשמר את תשתיות המשק - אסור שעסקים טובים ייסגרו בתחומי התיירות, המלונאות, המסעדנות והפנאי, האירועים כמו גם ענפים אחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר