ד"ש מכוכב הקופים

יונתן גפן הסביר לחבריו לפני זמן מה, כי תומכי הליכוד המבקשים שבנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה שלהם הם קופים ונתניהו הוא טרזן, מלך הקופים. בלשונו של חורז החרוזים לאחר פרסום תוצאות הבחירות: "כמה עצב אחרי נאום הניצחון.

טרזן לא עוזב אותנו. ואני מתנצל אם פגעתי בקופים". חבריו יסבירו לנו כי זו אמירה סאטירית של אמן מיוסר המדבר מעומק ליבו. אחרים יראו בו אידיוט פתטי שאין צורך לשים לב לדבריו וזו דרכו למשוך תשומת לב בערוב ימיו. אף לא רעד קטן עבר באצבעותיו המקישות על המקלדת כשהודיע לעולם כי 1,352,449 מצביעי הליכוד נטשו את מידותיהם האנושיות. למעשה, מדובר בגוש הימין, המונה כעת יותר משני מיליון מצביעים.

מדהים כי בשמאל מרובה רודפי הצדק והמוסר חלפו על פני הקללה כאילו לא נשמעה כלל במקומותינו. כך היו גדי טאוב, יעקב ברדוגו ויעקב אחימאיר, מאיר בוסקילה מטבריה ודינה אמסלם מבאר שבע לבעלי חיים מסדרת הפרימטים, בגלל עמדתם הפוליטית השונה מזו של גפן וחבריו. והארץ, תרתי משמע, שקטה ושלווה.

אתה פרמת ברגל גסה את הדבקות המוסרית בין בני עמך, שבה תלויה יכולתה של ישראל להתקיים. אין ספק כי התמיכה בליכוד ובנתניהו מפריעה לך ולא נותנת לך מנוח. היית רוצה ארץ אחרת, נקייה מקופים מכל סוג ומין. קלקלנו לך את השורה, הרסנו לך את האוטופיה שבה חפצת להעביר את חייך. אתה רואה אותנו בכל יום מתפרנסים מיגיע כפינו, מגדלים את ילדינו, מטיילים לידך ושותים באותם בתי הקפה שאתה מסתובב בהם, וזה עדיין מפריע לך. אנחנו לא רציונליים, אנחנו לא מוסריים, אנחנו מסתובבים בשווקים ובקניונים ומשמיעים קולות שאתה לא היית רוצה לשמוע מסביבך.

אנחנו רוצים את נתניהו כראש ממשלה. זו הבחירה המושכלת שלנו. זו גם האפשרות הטובה ביותר בעינינו מכל רפרטואר האישים המבקשים להוביל את הממשלה. איננו מכופפים את ראשינו מולו. אנו בוחרים בו כי לדעתנו הוא ראש הממשלה הטוב ביותר מאז ימי דוד בן־גוריון. גדולתו היא בכך שהוא רואה את האיום המקיף אותנו, שהרי עדיין "עֲרָב מְנַגֶּנֶת בְּכָל הָרוֹבִים". נתניהו רואה כיצד הצללים שם בצפון הרחוק מתגבשים בחסות ענני הגז של השליט הסורי, השולח אותם בנדיבות על בני עמו, בניצוחה של איראן, ורוצים להגיע לחופי תל אביב. נתניהו קשוב למתרחש כאשר האייתוללות בטהרן מבקשים לפתח את הפצצה. ואכן, רוב העם, קופים שכמותם, סבורים כי נתניהו עדיף בשמירה עלינו מאשר גנץ־לפיד.

פחות משבועיים לאחר הבחירות, והעומדים מול נתניהו בניסיון להדיחו משקרים ומסלפים ללא מצמוץ. אצל יעלון דומה שהאובססיה להפלת נתניהו השתלטה עליו לחלוטין, עד כדי אובדן הדעת. מישהו מאמין לדברי יאיר לפיד, שחברי הרשימה המשותפת יצביעו רק פעם אחת בעד הקמת ממשלת מיעוט - ואז השפעתם תיעלם? שקר בשקר שזור. מתנגדי נתניהו מתפללים שגוש הימין יתפרק לאחר עזיבת נתניהו, ואז הליכוד ישקע במאבקי ירושה ויקרוס. אולם זה לא יקרה. גוש הימין נותר יציב ומוצק, ואצל גנץ־לפיד בכל יום הסדקים מתרחבים ותוכניתם מתרסקת. ולנו אתה קורא קופים?

אולם לנוכח שתיקת רבים מקרב הטובים והטהורים, יונתן גפן, אבקש לענות לך:

הצחנה העולה משפתיך נמאסה. דברים כאלה יכולים היו להיכתב בעיתוני צלב הקרס בארצות אשכנז. בעיני ה"דר שטירמר" היית עכברוש ביבים, אולם חרוזיך היו מגיעים שם להישגים מופלאים. אלא שהתרחשה תקלה, מסיבת הסיום שנערכה לנו לא היתה מוצלחת במיוחד. כעת אתה צריך לחיות איתנו, הקופים, בלבנט. ולצידנו רע לך ולשכמותך. אתה מכנה אותנו קופים? אתה מסתכל על עצמך במראה בבוקר? אל תסביר לנו למה התכוונת ואל תתנצל. חרם יוטל עליך ועל סיעתך! לא נרצה בכפרתך, אומלל שכמותך שאין בו אהבת ישראל.

בימים עברו אורי צבי גרינברג המשורר־הנביא, שהאמת שכנה בלבבו, היה ניצב מולך ואומר לךָ ולבועות הסירחון הצועדות עימך: "אַל טַל בְּהָרַיִךְ, אַל עֵץ וְאַל טַף". כיום נשיב לך כי אל תבוא עוד למקומותינו, די לנו בדבריך.

ד"ר אורי כהן הוא מרצה בכיר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב