לא מצאתי פתרון לחילוץ המדינה מן המשבר הפוליטי, ועל כן ברחתי אל ספר. טוב, נתניהו אמנם במרכז הספר, אך מהיבט מקורי, ובהחלט בלי בני גנץ. לעומת המאמץ הבלתי נלאה של אמצעי תקשורת לחשוף, ולפעמים גם לעוות, את אישיותו של נתניהו, התמסר המחבר לחשיפת אחת התכונות הלא ידועות של ראש הממשלה.
המחבר, קווה שפרן, התמסר לחשיפת מאפיין לשוני השזור בעבודת יומו של נתניהו. ספרו "סודות נתניהו" (הוצאת כנרת־זמורה) מוקדש למה שאפשר לכנות "על קוצו של יו"ד", לשיטת נתניהו. הרטוריקה של נתניהו יותר מראויה למחמאות שמרעיפים עליה אוהדים ויריבים. למשמע נאומיו, סברתי כי המילים יוצאות מפיו בספונטניות, מהבטן. הספר החדש מוכיח לקוראיו ההפך: מתברר כי לא אחת מתחבט נתניהו ארוכות אם לשלב בנאום מילה מסוימת, נכונה וראויה, ובעיקר קולעת, לדעתו, במשפט זה או אחר. רק לאחר חיבוטים ומחיקות רבות בדף הכתוב, יהיה הנואם שלם בדעתו.
נתניהו לא מתמסר לניסוחיו רק על שום אהבת השפה. דבריו המלוטשים אינם בבחינת גודש של מליצות נבובות, אלא התחמושת הכבדה המזינה את מערכות הנשק במלחמות הפוליטיות שהוא מנהל נגד יריביו. בספר צילומי טיוטות הנאומים, ועליהם המחיקות והשינויים הרבים שנתניהו עורך. הם חושפים התלבטויות, ניסיונות לשנות, לשפר עוד ועוד. לעתים נדמה כי אפילו המילה האחרונה איננה אחרונה.
המחבר מעיר את תשומת לב הקורא למונחים שבוחר נתניהו. רבים מהם לא קלים לקריאה. כך, למשל, הוא מגדיר את התקשורת המדווחת על חקירותיו: "המסע המתוזמר הזה כולל אנשי תקשורת, שמתפקדים כאן לא רק כעיתונאים. הם גם החוקרים, גם השופטים, גם התליינים. מה שאנחנו רואים כאן זה לא שיקולי עריכה, זה שיקולי עריפה". אכן, חריזה אכזרית המעלה דימוי חזותי, מפלצתי ממש, לטעמנו: ראשו של ראש הממשלה מוטה, ומעליו עיתונאי שמאל וסכין בידו, גיליוטינה או חבל תלייה. המילים הן שיוצרות את התמונה, והתמונה שמצטיירת היא של פושעי דאעש, עורפי הראשים של שבויים מול המצלמות. אין ספק כי גם המילים הללו, שנועדו לגנות את התקשורת, לא נבחרו באקראי. הן הביטוי האותנטי לדעתו של נתניהו על התקשורת. המילים לא מאפשרות לחמוק מן הדימוי המצטייר באוזני שומעיו של נתניהו ובעיניהם.
עטופות במעטה חריף במיוחד הן המילים המוטחות בפלשתינים, המתוארים כממשיכי דרכו של היטלר. לא פחות. לטעמנו, סודק בכך נתניהו את ראיית השואה כאירוע איום, חד־פעמי, בתולדות האנושות. הוא גם מתאים את המילים לעיתוי הולם, למשל, לחג הפורים. במפגש עם ילדי גן אמר להם נתניהו: "גם היום מנסים בפרס להשמיד אותנו, וגם הפעם הם לא יצליחו".
בעת כתיבתן של שורות אלה עושה נתניהו הכל כדי לשמר את בכורת הליכוד בשלטון. מאמצים אלה נעשים ברובם בחדרים סגורים. סוגיה אחרת, הראויה לליבון מעמיק, אולי תיתן מענה לשאלה: האם אוצר המילים וניצולו המתוחכם משרת גם את חתירתו להמשך כהונותיו? או, באיזו מידה גורר נתניהו את יריביו לנקוט גם הם מילים חריפות שישרתו את מטרותיהם הפוליטיות? תהיות מעוררות מחשבה. לשיטתו של שפרן, מחבר "סודות נתניהו", רק נתניהו ימצא להן את הביטוי המילולי ההולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו