סרבן הגט ניצח את בית הדין הרבני

בקיץ האחרון התפרסמה פרשייה מדהימה מתוצרת בית הדין הרבני: הרב הראשי דוד לאו נעתר לפסיקת בית דין רבני בארה"ב, ומנע קבורת נפטרת שגופתה הוטסה לקבורה בארץ. היתה זו אמו המנוחה של יהודי מארה"ב, שסירב במשך שנים ארוכות לשחרר את אשתו מכבלי הנישואים, לאחר שבני הזוג התגרשו אזרחית.

פסק דין זה של ביה"ד הרבני האמריקני מבוסס על "הרחקות דרבנו תם" מהמאה ה־12, שהורו להטיל על הקהילה שבה חי סרבן הגט להתרחק ממנו ולא לזכותו בפעולות כגון ביקור חולים, הזמנות לארוחות, וכו'. כך נמנעים מהפעלת לחץ ישיר עליו, שעלול להתפרש ככפייה - שהרי זה יפסול את הגט שצריך להינתן מתוך רצון האיש. הלחץ מופעל בעצם נגד הקהילה. כך החליט ביה"ד הרבני למנוע מסרבן הגט את קבורת אמו עד שייתן גט.

פולמוס גדול התעורר. אחדים צעקו געוואלד על ביזיון המת, בזמן שאחרים שיבחו את הרב לאו על האומץ לדאוג לחיים. העניין הגיע לבית הדין הרבני הגדול - שם, כפי הנראה, הבטיחו "נציגי הסרבן" ערבויות כספיות בהבטחת מסירת הגט, וכך הוסר העיכוב והמנוחה נקברה. אלא שהתברר שבית הדין נפל למלכודת: הגט לא נמסר, סרבן הגט אף טען שלא שלח נציגים לבית הדין, והעגונה נותרה בבדידותה.

מצויד בכוח המרבי ובשליטה הבלעדית על שחרורה, הבעל לא רק ניצח את העגונה במאבק, אלא הוא שוב הביס את בית הדין הרבני האמריקני, את בית הדין הרבני הגדול ואת הסדר החברתי התקין. אך הוא פעל באופן טבעי. בטבע האנושי - כשיש כוח, מנצלים אותו. התנהגות שערורייתית זו של סרבנות גט מתאפשרת למעשה משום שהרבנים משאירים את הכוח בידי האיש להכריע אם יהיו גירושים.

אז אם סנקציות של בית הדין לא הכריעו את הסרבן - מה נשאר לעשות? להשתמש בהלכה כדי להוציא את הכוח מידי האיש המסרב להתגרש. על הפוסקים להשתמש בפתרונות הנמצאים בהלכה, והם מודעים להם.

דוגמאות לפתרונות כאלו הם הסכם קדם נישואים וקידושים על תנאי. ה"הסכם לכבוד הדדי" חובר על ידי הרב אלישיב קנוהל ז"ל, הרב ד"ר דוד בן־זזון, וכותבת שורות אלו, בהתייעצות עם מומחים רבים מתחומים שונים. במשך שני עשורים ההסכם נחתם על ידי אלפי זוגות והוכיח את עצמו כיעיל: בעלים שפתחו בסירוב, סידרו את הגט תוך כמה שבועות לאחר שנזכרו שחתמו עליו.

פתרון הלכתי נוסף הוא "הסכם החוט המשולש", שחובר על ידי הדיין הרב פרופ' מייקל ברויד, והוא בא למנוע את היווצרות "העגונה הקלאסית" - שבעלה נעלם, או במצב של "צמח" או שאינו כשיר משפטית. זהו סוג של קידושים על תנאי, ובהסכם פעולות המאפשרות הגנה לאישה, עד כמה שניתן, כך שתוכל להשתחרר מנישואיה כשבעלה אינו מסוגל לתת לה גט, בעזרת היתר של בית דין רבני.

בתי הדין הרבניים בישראל מכירים באי־הצדק של סירוב גט. הגיע הזמן שיקיימו את החובה המוטלת עליהם "צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז, כ'). יום העגונה הבינלאומי שיחול בתענית אסתר הוא הזדמנות להזכיר:

הגיע הזמן למחוק את בעיית העגונות בפתרונות מערכתיים.

ד"ר רחל לבמור היא מנהלת הפרויקט למניעת עיגון וסירוב גט ב"ישראל הצעיר" ובסוכנות היהודית, וחברה ב"עיקר" - הקואליציה הבינלאומית לזכויות נשים עגונות