הציבור יכריע: יציבות וביטחון או רעידת אדמה כלכלית ומדינית

ביום הבחירות אי אפשר להצטעצע. הכלכלה בישראל, כחלק מהכלכלה העולמית, עומדת בפני שנה של אי־ודאות קשה.

מדובר במגיפת הקורונה ובאפשרות המאיימת של נשיא סוציאליסטי בשם ברני סנדרס בארה"ב. אם תקום ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ, בתמיכת הרשימה הערבית המשותפת, זו תהיה רעידת אדמה - קודם כל ברמה הכלכלית. במצב הנוכחי יש יתרון ברור לבנימין נתניהו, שמעניק תחושת יציבות וביטחון.

לצד זאת, קיים החשש מקריסה מדינית ומקריסה אידיאולוגית לכיוון הפוסט־ציוני. הרשות הפלשתינית והעומד בראשה, אבו מאזן, משקיעים מאמץ בציבוריות הישראלית כדי לפגוע בנתניהו. ראש הממשלה נתניהו הוא היריב הגדול הבלתי צפוי מבחינת הפלשתינים. כך קובע איש זכויות האדם בסאם טוויל. בדרכם המדינית הסחטנית, הפלשתינים יודעים שיוכלו להרחיב את בסיס אחיזתם מערבה לירדן ובתוך ישראל גופא על ידי סילוק נתניהו ועלייתם של בני גנץ וחבריו.

בציבור היהודי, בייחוד בימין, ניכרת בעיה לתפוס כמה הבחירות האלה גורליות. לא כך בקרב הציבור הערבי. שם איימן עודה וחבריו באטרף לגייס את ציבור הבוחרים לצאת לקלפי. זה פקטור חסר תקדים: הכל תלוי בשיעור ההצבעה של הערבים. הישג גדול לרשימה המשותפת פירושו סכנת חוסר הכרעה, שפירושה: ממשלת מיעוט גנץ־ליברמן־לפיד. מערכת המשפט מנטרלת את המערכת הפוליטית שבעבר ידעה להגיע לפשרות ולהסכמות במצבים כאלה.

הציבור יקבע אם תהיה הכרעה בקלפי. מי שרוצה לממש את המשך המדיניות בנושא הפלשתיני, על פי תוכנית טראמפ, ילך ויצביע לליכוד. מי שחושב שדרוש עוד משא ומתן עם אבו מאזן, עוד ויתורים, וכמובן אובדן ההזדמנות להחלת הריבונות בחבלי ארץ אסטרטגיים, יצביע לבני גנץ. יש כאלה המתייחסים למפלגות כאל תנועות רוחניות; במקרה של הימין, הצבעה לטובת בן גביר היא מתן שירות ליריבים פוליטיים בנוסח של אידיוטים שימושיים. מצביעי שמאל איסטניסים שמעדיפים להצביע למען מפלגה ערבית תומכת טרור, עלולים להקטין את סיכויו של בני גנץ להרכיב ממשלה.

ראש הממשלה נתניהו הצליח להתמקם בתוך ניגוד האינטרסים שבין המעגל הערבי הקרוב לבין הפלשתינים. מנהיגי המזרח התיכון היו רוצים לראות בהמשך שלטונו, משום שנתניהו הוא עמוד התווך של היציבות באזור - כאשר הכאוס נדחק לצפון סוריה ולעיראק. הפלשתינים, חמאס ואבו מאזן הם סוכני הכאוס של איראן ושל גורמים אנטי־ישראליים בעולם. לכן הם היו רוצים לצפות במפלת נתניהו.

השמאל שניצב בעורפו של בני גנץ הגיע למצב שכבר אי אפשר לבטוח בו. אינך יודע מה מטרותיו האמיתיות. בתוכו קיימים כוחות שמגויסים לטובת המאבק הפלשתיני ברחבי העולם. החל בנושרי מפלגת העבודה בשירות החוץ לשעבר וכלה בראשי גופים חוץ־ממשלתיים העוסקים בהשחרת פני ישראל בפורומים בינלאומיים. נתניהו הוכיח שהוא ממלא את תפקידו כמצופה ממנהיג לאומי: משקיע ללא לאות באבטחת הביטחון החיצוני מול אויבים, וכלפי פנים ליברלי כפי שלא היה שום מנהיג לפניו. הוא בוודאי הרבה יותר ליברלי ממובילי מערכת המשפט, שמייחלים לסילוקו כדי להשלים בעזרת בני גנץ את השתלטותם על קבלת ההחלטות במדינה.