"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפעם גנץ חייב להתפשר

,עודכן

שני סבבי הבחירות שחלפו הוכיחו כי הגורם החשוב בבחירות הוא הגוש המסוגל להרכיב קואליציה, ולא גודלן של המפלגות המתמודדות לכנסת. בתנאים שבהם הגושים שווים, עשוי הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, אך בעקבות הסבב הקודם ראינו ששתי המפלגות העדיפו שזולתן תקבל את זכות הקדימה, וגם זה לא הועיל לפרוץ את המבוי הסתום.

אם אכן שום גוש לא יזכה ב־61 מנדטים, נחזור בדיוק לאותו מצב שבו היינו בעקבות שני הסבבים הקודמים: שני גושים דומים בגודלם, ומפלגה קטנה המתעקשת על הקמת ממשלת אחדות לאומית, אך אינה מסוגלת לכפות זאת עליהם.

לפני חודשים אחדים הציע הנשיא, ראובן ריבלין, הצעה לממשלת אחדות לאומית שבה יהיה נתניהו הראשון ברוטציה, אך יכריז על נבצרות בגלל כתב האישום נגדו ובגלל משפטו. לרגע נדמה היה שהפתרון מתקבל, וכי ממשלת האחדות נמצאת מעבר לפינה, אבל, בסופו של דבר היתה זו כחול לבן ששללה את הפתרון, בין השאר משום שחבריה לא סמכו על כך שבבוא עת הרוטציה, יממש נתניהו את ההסכם איתו.

בדחיית הצעת הנשיא היה הימור לא פשוט. אם, בסופו של דבר, לא תחזור ההזדמנות להשיב את מחנה המרכז־שמאל אל מרכז הבמה הפוליטית, תיזקף ההחמצה הזו לחובתו של בני גנץ (גם אם הוא עצמו היה מוכן לקבל את ההצעה, אך לא הצליח לשכנע את ה"קוקפיט").

אם יתברר הלילה, בניגוד לכל התחזיות, שיש לגוש הימין־חרדים 61 מנדטים - לא יוכל גנץ לשאת את פניו אל מול מי שרצה בבחירתו, בגלל אובדן האפשרות שהיתה בידיו להקמת ממשלת רוטציה. אבל אם לא יהיה בידי נתניהו רוב מוחלט של חברי הכנסת, אסור יהיה לגנץ לחזור על טעותו, ואסור יהיה לו לתת יד לסיבוב רביעי המעמיד את ישראל באור מגוחך, והמקפיא תהליכים חיוניים בתחומי חיים רבים. יכול להיות שנתניהו יאמר לעצמו כי מבחינתו עדיפה ממשלת מעבר נצחית, המאפשרת לו להגיע אל משפטו כראש ממשלה, אבל לאגף הליברלי לא תוכל להיות מכך שום ברכה. קשה להאמין כי אם ייחתם הסכם בין כחול לבן לליכוד לגבי נבצרות מלאה של ראש הממשלה (תוך הארכת הנבצרות לאחר כל מאה ימים) - כשכל עוד נמשך המשפט, גנץ הוא ראש הממשלה בפועל, ולאחר שנתיים תתקיים רוטציה וגנץ יהיה בה ראש ממשלה מלא - יופר הסכם זה קבל עם ועדה.

אם, בניגוד לכל התחזיות, יתברר כי לגוש המרכז־שמאל (בלי ליברמן) יש 61 מנדטים, מוטב יהיה לגנץ להתיר את נדריו, להקים ממשלת מיעוט, ולהידבר עם הרשימה המשותפת על "רשת ביטחון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר