אריק ינקו בהופעה של פעם בחיים

1. רגע לפני סיום המחצית הפועל ת"א עוד היתה בישראל מה שמנצ'סטר יונייטד באנגליה - מקום חמישי בליגה. אבל אז חדרה השוותה ומתחילת המחצית קיבלנו פחות או יותר את תרחישי השנים האחרונות – חדרה טובה יותר והפועל שקורסת מלחץ לתוך עצמה רגע לפני שייסגרו קלפיות הפלייאוף.

דמארי ובוזגלו, שהיו טובים למחצית אחת, הוחלפו, ובאותם רגעים של המחצית שנייה התיישבה עננה מעל הזירה ורק הקהל האדיר ואריק ינקו בהופעה של פעם (אולי פעמיים) בחיים, נותרו מחסום אחרון בפני מהפך אורח. אולהה נכנס וכמעט שהפך מ־Lose lose situation ליורש של גאסקוין, אבל הוא החמיץ כדור שטס החוצה. קלינגר, בגליץ' אופייני, שרד סיוט עם פיניש אדיר של אלטמן, ויפגוש את הפועל חיפה, שאותה העלה לפלייאוף העליון פעם קודמת. עכשיו נשאר לראות למי משתי קבוצות נעוריו יסייע יותר.

2. אני לוקח סיכון מחושב ומשחרר את רעננה לליגה השנייה. המספרים שלה משדרים התקפלות, אבל הסיבה העיקרית היא שרעננה הפסיקה להיות קבוצת הבועה ששרדה בליגת העל 8 עונות בעשור האחרון. היא הפסיקה להיות בעיקר מה שהיא - ממזרה במובן הטוב של המילה. חסרת בושה. היא טיפחה מחלקת נוער טובה, אבל שיחקה בלי קהל, וכשהמאמן שלה - רוב הזמן קורצקי - היה שואג על אחד השחקנים, ההד היה חוזר מהקיר אחרי 10 דקות, ונוגח בו.

מדובר בהצלחה מסחררת למי ששרדה את זה כל כך הרבה שנים בלי היסטוריה ומגרש ביתי, אבל יירשם לה בספרים שאצטדיון ר"ג שימש בית לה ולנבחרת ישראל. נתגעגע? לא בטוח.

3. מכבי ת"א מחצה את הפועל בדרבי וחזרה לנמנם תוך שהיא מטפחת חוק שימור אנרגיה. ככה זה בליגה שאלמנט התחרות בה קלוש ותלוש. היה משחק מדכא בנתניה, מכבי הפסיקה לבעוט לשער מהדקה ה־20 ואפילו לא נענשה על כך. אבל מי שצריכים לקבל בראש אלו האוהדים העלובים שלה, שקינטרו את דני עמוס בקריאות הומופוביות.

מדובר בפרימטיבים, וכיוון שהאימפוטנטיות של הרשויות ידועה, מצופה מאיש אחד לנקוט צעד חריף. שמו בישראל ובקנדה מיטש גולדהאר. בפעם הבאה כולם יורדים מהדשא.

4. אגב, שלט הפרסומת בבלומפילד שנושא את שמו של מישהו שמומחה לפירזול, לא היה מבייש את סרטי אפרים קישון. חולדאי, תן כבר הוראה להוריד את הבדיחה.