"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהכבוד היהודי נרמס בהר הבית

,עודכן

רגע אחד אומלל, שבו הנציחו אתמול המצלמות את יהודה גליק כשהוא אזוק בידיו ושרוע על אדמת הר הבית, הסב לרבים בושה וכאב של ממש. משטרת ישראל היתה יכולה לחסוך אותו מכולנו. יש דברים שמדינה פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה. אחד מהם הוא פגיעה בסמליה. וגליק, זה כחמש שנים, הוא סמל.

מדינה יהודית שמכבדת את עצמה, לא עוצרת במקום הכי יהודי בתולדותיה ח"כ לשעבר, שכמעט שילם בחייו על מאבקו למען זכויות היהודים בהר הבית, חמש שנים בלבד אחרי שמתנקש מהג'יהאד האסלאמי כמעט הצליח לרצוח אותו בשל כך. מי שעוצר היום את גליק, לעיני המוסלמים בתוך הר הבית, החמיץ כנראה שיעור חיוני ב"כבוד יהודי". כן, יש מושג כזה.

דווקא השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושני מפקדי המחוז האחרונים בירושלים, יורם הלוי ודורון ידיד, מבינים זאת היטב. הם חוללו בהר מהפך של ממש, כשאפשרו גידול של 700% במספר המבקרים היהודים בהר בשנים האחרונות, ושיפרו מאוד את תנאי הביקור והיחס למבקרים היהודים שם.

גליק ניסה בשבועות האחרונים לשפר עוד את התנאים הללו. הוא מתקומם נגד הגבלות רבות שעדיין מוטלות על יהודים בהר ולמעשה "מורד" בהתנהלותו בכללים שהמשטרה אוכפת שם. אלא שמכאן ועד מעצרו בהר, הדרך ארוכה. אם את הבירור מול אויבים כשייח' עכרמה סברי, המופתי לשעבר, ואח"מים מוסלמים נוספים, ניתן לערוך מחוץ להר - ודאי שאת הבירור עם גליק, אוהב ישראל מובהק, ניתן לנהל מחוצה לו. גליק הרי אינו מסוכן לציבור. הוא אינו מטיף לפיצוץ המסגדים, אלא לשיתוף בין־דתי בהר. לאיש שבמידה רבה הביא את השינוי הגדול בהר הבית בשנים האחרונות, מגיע יחס אחר.

מעצרו של האיש, שעל פי גרסת המשטרה "הלך לאט מדי", רגע אחרי שארה"ב שילבה ב"תוכנית המאה" סעיף שאולי יאפשר בעתיד תפילת יהודים בהר, הוא גם גול עצמי. האם האמריקנים צריכים לעשות עבורנו את העבודה בשעה שאנו עצמנו פוגעים בזכויותינו־שלנו שם?

הסטטוס קוו הנוכחי בהר הבית אוסר על יהודים להתפלל בהר ומתיר להם לבקר שם. זהו סטטוס קוו מעוות, אך ספק אם ניתן לשנותו כרגע. יש מקום להקלות נוספות בתנאי הביקור של יהודים בהר, אך בהידברות עם המשטרה, כפי שנוהגות רבות מקבוצות שוחרי ההר היהודים. הנוסחה פשוטה: ככל שיגדל מספר המבקרים היהודים בהר, כך יקרב היום שבו תותר שם, בתנאים כאלה ואחרים, גם תפילת יהודים. גם המשטרה וגם גליק מבינים זאת. הם ייטיבו לעשות אם יחברו זה לזה במקום להתגושש זה עם זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר