גם גנץ סגר בפניהם את הדלת

סקוקי. פרוור של שיקגו. כ־50 אחוזים מתושביו יהודים. מסעדות כשרות, בתי כנסת, לימודי עברית. מרגישים בבית. לפני יותר מ־20 שנה אישר בית המשפט העליון למפלגה הנאציונל סוציאליסטית האמריקנית לקיים במקום צעדה, דבר שנתפס על ידי הקהילה היהודית כפוגעני ומאיים.

יהודי ארה"ב זוכרים את המצעד ההוא, את הרגע שבו תחושת הביטחון התערערה, הרגע שבו אמריקה נתנה לגיטימציה לשונאי יהודים ולנושאי צלבי קרס להביע את דעתם בחסות החוק. לפני כמה שנים נערכה קריאה מבוימת של מחזה שלי במרכז הקהילתי היהודי בסקוקי, ואחריה, כמיטב המסורת האמריקנית, התנהלה שיחה עם הקהל. אישה אחת, בשנות ה־60 לחייה, הציגה את עצמה ואז אמרה שזה מחזה שבישראל נכון להעלות אותו אבל לא באמריקה, כי כאן היהודים הם מיעוט.

אני זוכרת את התגובה שלי. על מה היא מדברת? חיה לה בנוחות בפרוור נעים, משכילה, הילדים בקולג'ים טובים, מאיפה תחושת חוסר הביטחון? אמריקנית לבנה ומבוססת, לא מהגרת בלתי חוקית ממקסיקו. אבל אז היכתה בי ההכרה: אני כל חיי הייתי רוב, יהודייה במדינת היהודים. וזאת פריבילגיה שמי שנולדו לתוכה לא יודעים להעריך אותה, כי אין להם מושג מה זה להיות משהו אחר.

במדינת ישראל חיים ערבים. מרגע הקמת המדינה הם מיעוט, חיים ומתקדמים ויוצרים ולומדים במדינת לאום. ולא משנה כמה הם ינסו להשתלב, יש תמיד מי שיעביר להם מסר: תגידו תודה שאתם כאן, שנתנו לכם, בשורה התחתונה זה שלנו. אתם אורחים כאן וזכויות האזרח שלכם הן בערבון מוגבל, תלויות ברצוננו הטוב, במצב הרוח, בסקרים.
הם תמיד מכלול. רופא ערבי שמטפל בחולה במסירות הוא "רופא ערבי", אזרח ישראלי ערבי שמשתף פעולה עם טרור הוא "כולם". הערבים לא הולכים להצביע, הם "נוהרים לקלפיות". הם לא מממשים את זכותם האזרחית, הם מאיימים על שלטון הימין.

איך מרגיש צעיר ערבי משכיל שרואה עצמו ישראלי לכל דבר, כשהוא שומע את בני גנץ מכריז שלא ישב בממשלה עם הרשימה המשותפת? איזה מסר מעביר גנץ לילדים ערבים שנולדו לתוך שלטון נתניהו, ומרגע לידתם סומנו כאשמים תמיד? הרי מי שחיבר בין המפלגות הערביות השונות כל כך אלה מאלה, היה ליברמן, שדחף להעלאת אחוז החסימה ולא השאיר להן ברירה. אין קשר בין תפיסת העולם של בל"ד לחד"ש. אז קודם דחקנו לקיר, ועכשיו אנחנו מבקרים אותם על שנדחקו?

ההצהרה של גנץ אומללה לא רק מפני שהיא פוגעת בציבור שלם, אלא בראש ובראשונה כי היא מנציחה את עליונותו של הרוב. ואם היא נאמרה רק לצורכי בחירות - היא אפילו אומללה עוד יותר.