גם בבל"ד יבינו שהכללים השתנו

החלטת בג"ץ השבוע לאשר לח"כ היבא יזבק מבל"ד להתמודד לכנסת לא הפתיעה, אף על פי שהיא מקוממת את מרבית הציבור היהודי, וחלק נכבד מהציבור הערבי בישראל. רבים מאלה ומאלה רואים ביזבק חיקוי של חנין זועבי. המפתיע בהחלטת בג"ץ הוא העובדה שהיא התקבלה על חודו של קול. זו הפעם הראשונה שארבעה מתוך תשעה שופטי ההרכב תומכים באופן ברור ומוחלט בפסילה ורואים בשיתוף הפוסטים של יזבק מעין תמיכה ברורה בפעולות נגד מדינת ישראל. ייתכן מאוד שהדבר מסמן כיוון לבאות.

לו היתה נפסלת, היתה עלולה יזבק למצוא את עצמה מובילה קו מיליטנטי יותר, שיסחף אחריו קבוצה משמעותית ורצינית מאנשי בל"ד, הרואים בפירוק הרשימה המשותפת ועזיבת הכנסת מטרה בפני עצמה. כחלק מהכנת דעת הקהל לפני החלטת בג"ץ, רבים מאנשי המפלגה טענו שאם הפסילה תאושר, על כל חברי בל"ד להסיר את מועמדותם לכנסת, וחלק אף תבעו שכל הרשימה המשותפת תחרים את הבחירות כצעד של מחאה וסולידריות.

אולם כדאי, לציבור היהודי והערבי כאחד, לנסות ולראות קצת מעבר לאופק הסערה הנוכחית. ייתכן כי ההחלטה תחולל שינוי איטי אך מהותי בבל"ד, שינוי שכבר החל למעשה בדור הצעיר, שאותו מנהיג יו"ר המפלגה מטאנס שחאדה. דומה שלמרות הרטוריקה הלעומתית, לדור הנוכחי אין כוונה ללכת בדרכם של קודמיהם - מעזמי בשארה, דרך חנין זועבי, סעיד נפאע ובאסל גטאס - שנחקרו או נשפטו על עבירות ביטחון. הדור החדש מבין היטב שכללי המשחק - הפרלמנטריים והמשפטיים - משתנים.

דור זה ניצח בבחירות הפנימיות לכל מוסדות המפלגה, הוא פרגמטי יותר, ובניגוד לדור הקודם, הוא מכוון את מסריו פנימה, לציבור הערבי בישראל, ולא לעולם הערבי. נציגיו רואים בראשי המפלגות האחרות - איימן עודה (חד"ש) ואחמד טיבי (תע"ל) - מתחרים, ושואפים להפוך לאופציה רלוונטית לציבור הבוחרים הערבי. זאת בניגוד לדור הקודם, שבמעשיהם ופעולותיהם עוררו ביקורת קשה, והרתיעו רבים, בעיקר צעירים, מלהצטרף למפלגה ולהיות פעילים בה. הראיה הבולטת היא היחלשות בל"ד בקרב צעירים ערבים, במיוחד בתאי הסטודנטים באוניברסיטאות השונות בישראל.

לפני כחודש כתבתי כאן שייתכן כי בל"ד מתקרבת לסוף דרכה. במובן מסוים, זה עדיין רלוונטי: "בל"ד של פעם", אם אפשר לקרוא לזה כך, עשויה להתפוגג, ובל"ד החדשה עשויה להיות שונה. מנהיגיה כיום מתנהלים ומתנהגים שונה מדור המייסדים. שינוי זה עשוי להיות טקטי, ולא בהכרח אידיאולוגי. ההנהגה החדשה תרצה להתבדל מקודמתה, אבל גם להציג חלופה למפלגות הערביות האחרות. אך גם אם השינוי יהיה בעיקרו סגנוני ולא מהותי, לטווח הרחוק - לעיתים ההוויה משנה את התודעה.