"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שקר האפרטהייד ותוכנית המאה

,עודכן

כנראה הפלשתינים ותומכיהם מאמינים שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא הופך לאמת. במשך שני עשורים הם טוענים שישראל היא מדינת אפרטהייד, ושליטתה בשטחי יהודה ושומרון מוכיחה זאת. אחרי פרסום מתווה טראמפ, השקר הודבק גם לו.

האפרטהייד במופעו המודרני עלה בדרום אפריקה ב־1948. בעשרות שנות קיומו העביר משטר האפרטהייד בדרא"פ שורה של חוקי גזע שכוננו הפרדה גזעית כמעט בכל תחום העולה על הדעת, מספסלים נפרדים במרחב הציבורי, דרך הפרדה בבתי הספר, בתחבורה הציבורית, בחופי הרחצה ובתחומים אחרים, ועד להנהגת מערכות זכויות נפרדות ושונות ללבנים, ל"צבעוניים" ולשחורים.

כל המאפיינים הללו לא קיימים בשלטון הישראלי על הפלשתינים ביהודה ושומרון ולא בישראל גופא. אכן, בגלל אופן התפתחות המשטר המשפטי בשטחים, יש הבדלים בין הנורמות שחלות על ישראלים לאלו שחלות על הפלשתינים. כמה מהנורמות המשפטיות הללו פוגעות, במקרים מסוימים, בזכויותיהם של פלשתינים. ועם זאת, אין שום קשר בין ההבדלים המשפטיים הללו לבין אפרטהייד. ברוב המקרים נהוג ביהודה ושומרון החוק הבינלאומי, לצד החוק הצבאי, שמאמץ חלקים מהחוק הישראלי.

באף נורמה משפטית שחלה ביהודה ושומרון אין אפליה מובהקת בין ישראלים לפלשתינים, על בסיס מוצאם ומתוך כוונה להפלות. ככל שיש הבדלים משפטיים הם לא מפלים במהותם ובפועל, והם נובעים רק מהמצב המשפטי השונה של שתי האוכלוסיות. אכן מפעם לפעם נפגעות זכויותיהם של פלשתינים הגרים בשטחים הללו, אבל הפגיעה הזו היא תמיד מידתית, נובעת מצרכים ביטחוניים, ומבוקרת על ידי בית המשפט הגבוה לצדק.

מתווה טראמפ מציע לאפשר לפלשתינים להקים מדינה ברוב שטחי יהודה ושומרון; "מדינה מינוס" שבה לא תהיה להם שליטה מלאה על הגבולות, אבל עם גבולות ברורים, שבתוכם יינתנו להם מלוא הזכויות והכלים למימוש הריבונות. למרות זאת הזדרזו הפלשתינים וגם כמה ממבקרי התוכנית בישראל, לפעול בדרך הקלה ולהטביע גם על ההצעה הזו את חותם האפרטהייד.

במדינה שתקום, הם טוענים, תהיה למעשה אפליה מובנית של הפלשתינים משום ששטחה לא יהיה מרבי ומשום שהתוכנית מבקשת לשמור על ביטחונה של ישראל. גם הפעם, אין שקר גדול מזה. לאחר שיקבלו סוף־סוף אחריות על חייהם ויממשו את זכויותיהם בשטח המשמעותי שמבטיחה להם התוכנית, יהיו להם מלוא הזכויות המשפטיות שמדינה ריבונית יכולה להעניק לאזרחיה, ויש לקוות שבחוקת מדינתם יינתן מקום מרכזי גם לזכויות האדם. ישראל, בכל אופן, כבר לא תשלוט שם, ולכן לא תוכל להחיל עליהם משטר כלשהו, גם לא אפרטהייד.

ד"ר שוקי פרידמן הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרסשוקי פרידמ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שוקי פרידמן

סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס

כדאילהכיר