דני ענק, מכבי ענקית, שבוע ענק

1. אם מכבי ת"א תזכה ביתרון הביתיות ברבע גמר היורוליג, היא בוודאי תיזכר בימים האחרונים שעברה. שבוע לפני כן, הפער מהמקום הרביעי שמוביל לביתיות בפלייאוף עמד על שני ניצחונות, ונראה היה שמכבי מתנתקת מהרביעייה. בתום המחזור הכפול הקבוצה של יאניס ספרופולוס סגרה את הפער - וכעת היא שוב חזק במאבק על הדרך המקוצרת לפיינל פור.
שבוע שהתחיל עם הרבה סימני שאלה הסתיים בצורה הכי מתוקה שאפשר מבחינת הצהובים: קאמבק ביתי גדול מול חימקי מוסקבה, ואחד משיאי העונה - ניצחון ענק על פנרבחצ'ה באיסטנבול. מומנטום מצוין של המקומיים, אולם ביתי מאוד והרכב חסר - על כל זה הצליחה מכבי ת"א להתגבר, ואפילו התוצאה מיתולוגית - 77:78.

היא צלחה את השבוע הזה ללא הכוכב הכי גדול שלה, סקוטי ווילבקין. נראה היה שמכבי תלויה טוטאלית באמריקני, ושעל כל פציעה וחיסור היא מסוגלת להתגבר, עד שזה מגיע אליו. אלא שהגיע השבוע האחרון, ומכבי ניפצה גם את התיאוריה הזו. מול חימקי מוסקבה הוא לא שיחק, מול פנרבחצ'ה הוא שותף ל־10 דקות שבהן לא ממש היה יכול לתפקד.

זו עונה שבה מכבי מוכיחה שאין מכשול שיכול לעצור אותה. היא הוכיחה שוב שהאופי הקשוח שלה לא נכנע לשום בעיה. עוד לא דיברנו על כך שלאחרונה יובל זוסמן לא משחק, שארון ג'קסון עלה פצוע, ושקווינסי אייסי נפצע במהלך הרבע השלישי ולא חזר לשחק.

2. זה היה אחד השבועות המשמעותיים של מכבי ת"א העונה, וזה ללא ספק היה גם השבוע הכי משמעותי של דני אבדיה. הסופרסטאר הצעיר קפץ כמה מדרגות: הוא כבר לא השחקן המשלים של החלק הראשון של העונה, אלא שחקן חשוב שעכשיו צריך גם להיות אחד מהשחקנים המובילים.

הדאנק המדהים שלו על הפנים של ג'יג'י דאטומה ביום שישי היה רק הסמל להתקדמות המדהימה שלו ולביטחון שצבר. הוא כבר משחק בחופשיות בדיוק כפי שעשה בנוער של הצהובים ובנבחרת העתודה.

עד לצמד המשחקים בשבוע שעבר הוא שיחק 12.3 דקות בממוצע. מול חימקי ופנרבחצ'ה הוא כבר רשם 23.5 דקות על הפרקט. זה היה שבוע שבו שבר פעמיים את שיא הקריירה שלו בנקודות והשיג שיאי קריירה בדקות, בריבאונדים ובנקודות מדד. השלב הבא צריך - ואפילו מתבקש - להיות מקום בחמישייה הפותחת של המאמן היווני.

3. ספרופולוס כבר קיבל את כל הקרדיט על התרגיל שהביא את סל הניצחון, אות'לו האנטר כבר קיבל את הקרדיט על הסל הגדול שקלע בשניות הסיום, ומכבי סחטה את כל המחמאות על הווינריות הבלתי נגמרת. והנה הקרדיט שלי: למי שמסר להאנטר, אנג'לו קלויארו.