"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש לגיטימיות להחלת ריבונות

,עודכן

בואו נדבר רגע על הלגיטימציה הציבורית למהלכים שנרקמים עתה בוושינגטון בין נתניהו לטראמפ. הלגיטימציה הזאת, או אם לדייק - היעדרה לכאורה ערב בחירות, כשעננת כתבי האישום מרחפת מעל ראשו של ראש הממשלה - היא מפלטם הכמעט אחרון של מתנגדי מהלך הריבונות על הבקעה ואולי מעלה אדומים. הבעיה העיקרית עם הטענה הזאת היא שבנסיבות דומות להפליא בשני העשורים האחרונים, כאשר נרקמו מהלכים מדיניים הפוכים בתכלית - "הליגה נגד לגיטימיות", שכה פעילה עתה, שמרה על דממה כמעט מוחלטת.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עם עננת חשדות לפלילים מעל ראשו, ולאחר שכבר הודיע על כוונתו להתפטר, ניהל במשך שישה שבועות משא ומתן עם אבו מאזן על הסדר קבע. ב־17.9.08, חמישה ימים בלבד לפני שהתפטר, אולמרט, בפגישה עם אבו מאזן, הסכים לחלוקת ירושלים ולמדינה פלשתינית, ויתר על הריבונות בהר הבית ועל נוכחות ישראלית בבקעת הירדן, ואף ניאות למסור לפלשתינים שטחים באזור בית שאן ועפולה תמורת "גושי ההתנחלויות". יתרה מזאת: כראש ממשלת מעבר, אולמרט המשיך לנהל משא ומתן עם הרש"פ, וכשהוא אפוף בחשדות לפלילים אף יצא ל־22 ימי לחימה במבצע עופרת יצוקה.

גם אהוד ברק, כראש ממשלת מעבר, שבועות ספורים בלבד לפני הבחירות לראשות הממשלה בפברואר 2001, וכראש ממשלת מיעוט בת כ־35 ח"כים בלבד, ניהל משא ומתן אינטנסיבי וגורלי מול נציגי הרשות הפלשתינית בוועידת טאבה. מעטים בשמאל מחו אז על היעדר לגיטימיות.

כל עוד היה מדובר במחטפים שמשמעותם הסגת ישראל לאחור, הקמת מדינה פלשתינית, חלוקת ירושלים ומסירת שטחים רבים לפלשתינים - היעדר הלגיטימיות הפריע הרבה פחות, אם בכלל. גם כאשר הממשלים בתקופת נשיאי ארה"ב ביל קלינטון וברק אובאמה התערבו במערכות הבחירות בישראל, כדי להפיל את בנימין נתניהו, הדבר התקבל על ידי השמאל בברכה, בשונה כמובן מההתערבות של ארה"ב עתה לטובת נתניהו. קלינטון הודה לימים בגלוי בהתערבות, בעוד ממשל אובאמה (על פי דו"ח של ועדה בסנאט) סייע כספית בעקיפין לקמפיין נגד נתניהו בבחירות 2015.

יש לנתניהו יתרונות רבים וגם חסרונות לא מעטים, אבל הוא זכאי בדיוק לאותו מד לגיטימיות שהפעיל השמאל בתקופות אחרות ומול התערבות של נשיאים אמריקנים אחרים, מה עוד שאם הח"כים יצביעו לפי מצפונם ולא בהתאם לאובססיית "רק לא ביבי" - יש בכנסת ישראל רוב עצום בעד סיפוח הבקעה; רוב גדול פי כמה מזה שבו אושרו הסכמי אוסלו האסוניים. טענת היעדר הלגיטימציה כאשר היא מופעלת באופן בררני, לוקה בעצמה בהיעדר לגיטימציה. עכשיו זה בידיים של נתניהו. יש לקוות שלא יקבל ברגע האחרון "רגליים קרות", שלא יסתפק בסיפוח קטן של מעלה אדומים, אלא יחיל ריבונות על בקעת הירדן ועל כלל היישובים היהודיים ברחבי יהודה ושומרון. זה השטר שהוא חתם עליו. עכשיו זמן הפירעון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר