"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעולם הנאור לא הפיקו עדיין את הלקחים הנדרשים

,עודכן

הלקח הראשון של השואה יושם על ידי היישוב היהודי בארץ ישראל, בתמיכת אומות העולם, והוא הקמת מדינת ישראל ששעריה פתוחים לכל יהודי שרוצה לבוא אליה, מרצון או מאונס. אבל זאת הראשית ולא התכלית. השואה קרתה באירופה שבה שורשיה נטועים עמוק.

אירופה היתה במשך שנים חממה לרדיפת היהודים, להפלייתם, לפגיעה ברכוש ובנפש או לגירוש. מכאן שהשואה לא קרתה על שדה בור ושלוחותיה הגיעו לקצוות תבל. לכן אירועים דוגמת 75 שנה לשחרור אושוויץ - שבה נרצחו רוב יהודי אירופה - ויום הזיכרון הבינלאומי של השואה, חייבים להיות ימים של חשבון נפש לכל מדינה וחברה שרואות עצמן קהילות נאורות.

מה שקורה כיום עם עליית מפלס האנטישמיות גם באירופה וגם ביבשות אחרות מוכיח כי העולם הנאור לא הפיק את הלקחים הנדרשים כתוצאה מן האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי בהיסטוריה שלו, בשעה שהנאצים ושותפיהם עסקו בהשמדה שיטתית והעולם ברובו הגדול שתק. בהקשר זה אני מבקש להביא שני הבתים האחרונים משירו של נתן אלתרמן הטרובדור של היישוב ושל ראשית קיום המדינה, "מכל העמים".

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים
לֵהָרֵג מוּל כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ.
וְאַתָּה אֶת דָּמֵנוּ אוֹסֵף בְּכַדִּים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֵף מִלְּבַדֶּךָ.

וְאַתָּה מְרִיחוֹ כְּמוֹ רֵיחַ פְּרָחִים
וְאַתָּה מְלַקְּטוֹ בְמִטְפַּחַת,
וְאַתָּה תְבַקְשֶׁנּוּ מִידֵי הָרוֹצְחִים
וּמִידֵי הַשּׁוֹתְקִים גַּם יַחַד.

ואכן, גם כיום לאחר יובל וחצי לחיסול מפעל המוות הגדול בתבל מספר השותקים, כמדינות וכפרטים, גדול.

אבל לא נהיה כנים עם עצמנו אם נפטור את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית על כל רבדיה וגווניה, מכל העמים - מהסקת המסקנות המתבקשות. כמי שבא לכאן כנער מתבגר לאחר חמש שנות תופת בגיהינום הנאצי ובחר ביישוב בארץ ישראל, קטן, מאוים ושותת דם, על פני מקומות מקלט נוחים יותר, ולחם במלחמה על עצמאות המדינה - צר לי לקבוע שאנו לא הפקנו את הלקחים. ובשעה שאת השואה מציינים באירועי זיכרון - הלקחים הם יומיומיים. לא די בכך שאנו מדינה עצמאית.

יש הרבה מדינות עצמאיות שבהן נרדפים בני אדם, כמיעוטים תרבותיים, גזעיים ואחרים, ובקהלם אסור שמדינת ישראל תבוא. ציווי השואה למדינת היהודים הוא היותה מדינה ערכית על כל המשתמע מהגדרה זאת.

אביא את קטע הסיום של מנשר ניצולי השואה אשר התקבל בטקס שחתם את הכנס הבינלאומי שהתקיים ביד ושם בנושא
"מורשת ניצולי השואה - ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות" כקריאה לעולם כולו: "השואה שייכת למורשת האוניברסלית של כל בני התרבות. היא שקבעה את אמות המידה לרוע המוחלט".

לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסבלנות וסובלנות ונגד גזענות ואידאולוגיות טוטליטריות. מהר הזיכרון יוצאת לעולם קריאתו של הלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, ואידך זיל וגמור".

זהו המסר שלנו לאנושות. זאת המורשת לדורות הבאים.

צבי גיל הוא עיתונאי וסופר ומפרסם את הבלוג השבועי "זרקור - הארות והערות לנושאים אקטואליים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר