ריבונות מול גישת קיבוץ הנדבות

"מצבנו הבינלאומי מעולם, מעולם בכל תולדות המדינה מאז 1948 ועד היום, מעולם לא היה גרוע כל כך". כך אמר בפברואר 2016 ח"כ יאיר לפיד - המועמד המוביל לשמש שר החוץ בממשלת כחול לבן.

היו עדויות שתמכו בעמדת לפיד. שנה קודם לכן הנשיא ברק אובאמה סגר את עסקת הגרעין עם איראן, ובכך פתח את דרכה של איראן לארסנל גרעיני בתוך עשור. לא היה נשיא אמריקני עוין כל כך לישראל מאז ומעולם. מתוך עוינותו, אובאמה גם נתן רוח גבית לאירופאים לקדם מהלכי חרמות וסימון מוצרים ישראליים.

אף לצד השפל ביחסים עם ממשל אובאמה ואירופה, בפברואר 2016, היו גם עדויות שמצבנו המדיני הולך ומתחזק. ישראל הצליחה, על אף אובאמה, להגיע עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להסכמות שאפשרו לצה"ל למנוע העברת טילי יירוט ומערכות מתקדמות אחרות לחיזבאללה, ובכלל לשמור על האינטרסים של עצמה בסוריה על חשבון איראן ובני חסותה. ישראל יצרה עם המדינות הסוניות חזית נגד איראן, שהובילה לשיתוף פעולה מבצעי ומדיני שלא היה כמותו מעולם עם מצרים, ערב הסעודית, איחוד האמירויות ועומאן. ישראל בנתה יחסים קרובים מאוד עם הודו באותם ימים. היא שיפרה את קשריה עם סין, יפן, סינגפור, הונגריה, פולין, יוון, קפריסין, מדינות אפריקה ודרום אמריקה.

ואובאמה לא היה בעל התפקיד היחיד באמריקה. עד פברואר 2016 כל המועמדים הרפובליקנים לנשיאות כבר התחייבו לבטל את הסכם הגרעין של אובאמה ולחולל שינוי מקיר לקיר במדיניות כלפי לישראל. כמו שמעון ("מזרח תיכון חדש") פרס ואהוד ("צונאמי מדיני") ברק לפניו, לפיד דגל במודל מקבץ הנדבות כבסיס למדיניות חוץ. על פי מודל זה, ישראל מדינה מצורעת, שקיומה תלוי בחסדי אומות העולם - בראש ובראשונה האירופאים והאמריקנים. אליבא דגישה מדינית זאת, האמריקנים והאירופאים מצפים מישראל למסור את יהודה ושומרון וחצי ירושלים לאש"ף, ואבוי לנו אם לא נספק את יורשי ערפאת.

מול גישה זאת, יש גישת "ישראל ריבונית" של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גישה זאת אומרת כי ישראל אחראית לעצמה. כדי לקדם את האינטרסים שלה - ולא של אויביה - על ישראל להיות חזקה ולמצוא שותפות לדרך - בכלכלה, במדינאות, בביטחון ובכלל. ככל שישראל חזקה ועצמאית יותר, כך יהיו לה שותפות רבות יותר, והן בתורן יחזקו אותה עוד יותר. היום, כאשר ינחתו יותר מ־40 ראשי מדינה בארץ ויעלו לירושלים בשיירה ארוכה, הם יכתירו את ניצחון מודל הריבונות על מודל קיבוץ הנדבות. העובדה כי בזמן שהם עולים לירושלים, בירושלים מתכננים שרי הממשלה את החלת החוק הישראלי בבקעת הירדן ובצפון ים המלח כבר בשבועות הקרובים, רק ממחישה את תבונת גישת הריבונות והצלחתה.

אירוני ומדאיג מאוד שדווקא בשבוע כזה הגיע הבוס של לפיד, בני גנץ, לבקעת הירדן ואמר הלכה למעשה כי אם ירכיב את הממשלה הבאה, כוונתו היא לאמץ מחדש את גישת מקבצי הנדבות. כאשר אמר גנץ, "לאחר הבחירות אנחנו נפעל להחלת הריבונות על בקעת הירדן. נעשה זאת במהלך לאומי מוסכם ובתיאום עם הקהילה הבינלאומית" - הוא למעשה אמר כי בכוונתו להעניק לאירופאים (הרי עם ממשל טראמפ זה כבר תואם) זכות וטו על סמכות ישראל לקדם את האינטרסים הלאומיים שלה.