"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בל"ד: יכול להיות שזה נגמר

,עודכן

במפלגתה של חברת הכנסת היבא יזבק, בל"ד, ממתינים בדריכות לתוצאות הדיונים בוועדת הכנסת ולאחר מכן בבית המשפט העליון, באשר לפסילתה. ברובד הגלוי המפלגה נערכת להיאבק בבקשת הפסילה. ברובד הפחות גלוי נשמעות כבר קריאות בתוך המפלגה להסיר כליל את מועמדותה של בל"ד במסגרת הרשימה המשותפת - כאות הזדהות עם יזבק - אך לא רק.

מוראד חדאד, מבכירי המפלגה ואחד המשפיעים בה, הגיע למסקנה שעצם נוכחותה של המפלגה בכנסת משרתת את האינטרס של הימין יותר מאשר את זה של הציבור הערבי.

אף שבפומבי הביעו כל מפלגות וחברי הרשימה המשותפת סולידריות עם ח"כ יזבק, לא מעט מהם לא בדיוק יזילו דמעה אם בג"ץ יאשר את הפסילה. המאבק שמתרחש מתחת לפני השטח בין המפלגות הערביות נסתר מהעין בשלב הזה, בעיקר בשל הצורך של מנהיגי המפלגות להפגין אחדות בפני הציבור, וגם כי הוכח, בבחירות הקודמות, ש"הנוסחה עובדת".

אולם רבים בציבור הערבי מבקרים בחריפות את התנהלותם של חברי הכנסת מטעם בל"ד, הנתפסים כפרובוקטיביים ומתריסים יתר על המידה. עזמי בשארה, שפתח ערוץ ישיר עם שליט סוריה האב חאפז אל־אסד והמשיך עם בנו בשאר, חנין זועבי שהשתתפה במשט המרמרה, והשיא היה במעצרו ובמשפטו של ח"כ באסל גטאס.

גם בציבור הערבי יש אפוא מי שסבורים שהסאה הוגדשה. זו הסיבה שעלתה בימים האחרונים הערכה כי חברי בל"ד מתחילים להכין את דעת הקהל לאפשרות של פסילת ח"כ יזבק בבית המשפט העליון, ואולי אף לאפשרות של פרישת המפלגה כולה. תרחיש מעין זה הוא בגדר מפץ בפוליטיקה הערבית, ועצם הדיון על אודותיו מאותת על שינויים.

אף שעד כה עברה בהצלחה את מבחן בג"ץ בכל הקשור לפסילתה או לפסילת חבריה מהתמודדות לכנסת, בל"ד מתויגת הן בציבור היהודי והן בציבור הערבי בישראל כקיצונית. מעבר לדרישה ל"מדינת כל אזרחיה", רשומים על שמה מהלכים טיפשיים וחסרי אחריות כגון הברחת מכשירי טלפון סלולרי לאסירים ביטחוניים.

בין שגם הפעם תצלח את מבחן בג"ץ ובין שלאו, המפלגה שהוקמה כמפלגתם של אנשי מעמד הביניים הערבים תמשיך כנראה לאבד תמיכה בקרב הציבור הערבי, ולא בהכרח בגלל עמדותיה הניציות כלפי מדינת ישראל, אלא גם בשל הקרע בתוך המפלגה סביב המתרחש בעולם הערבי - והוויכוח התמוה - במי לתמוך סביב מלחמת האזרחים בסוריה: באסלאמיסטים המורדים או במשטר הרצחני של אסד. אולם עיקר שקיעתה של בל"ד נובע מכישלונה לסחוף אחריה ציבור חדש, בפרט מקרב הצעירים הערבים, שרבים מהם מעוניינים בהשתלבות - ולא בבדלנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר