הזדמנות לאירופאים להציל את כבודם

ושוב, האירופאים מוצאים את עצמם בצד הלא נכון של ההיסטוריה. ההתעקשות האירופאית הזו לעשות בחירות לא נכונות ולדבוק בהן, גם כשברור שהן אבודות, היא פתולוגית - חורגת מהמצב התקין.

ככלות הכל, האירופאים צברו מספיק "שעות איראן" מאז המהפכה האסלאמית, כדי לדעת היטב שהמשטר בטהרן אינו מתכוון ברצינות לוותר על התחמשות גרעינית או על מאמציו להרחיב את תחום השפעתו במזרח התיכון, כדי להפוך מחדש את איראן למעצמה אזורית.

הם גם ידעו היטב שמנהיגים "מתונים" כקיצוניים ימשיכו לשלוט על האוכלוסייה האיראנית באמצעי טרור ודיכוי. ובכל זאת, הם דבקו בהסכם הגרעין בקנאות כאילו היה קרנות המזבח, שהעניקו להם מקלט מפני המציאות. הקביעה שהאירופאים רצו רק להבטיח לעצמם נתח משמעותי מהכלכלה האיראנית, עם הסרת הסנקציות הבינלאומיות על טהרן, תהיה פשטנית מדי. האירופאים אוהבים להתהדר בפועלם למען זכויות האדם והדמוקרטיה, אך בדיעבד, הם לא יכולים שלא ללכת שבי אחרי שליטים עריצים ודיקטטורים. במיוחד אם אלה אפופים בהילת קדושה אסלאמית.

לאירופאים היו מספיק הזדמנויות בשנתיים האחרונות להתנער מהסכם הגרעין עם איראן, ולהפסיק את מופע התמימות המעושה שלהם, שלפיו הבעיה היא הנשיא האמריקני דונלד טראמפ ולא האייתוללות, שלא חדלו לנצל את הסכם הגרעין כדי לקדם את תוכניותיהם להשתלט על יותר ויותר אזורים במזרח התיכון, ולבנות חזית מלחמתית קרוב ככל האפשר לגבולה של ישראל.

רק כעת, לאחר שהאייתוללות סירבו להתחייב לעצור את פיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים שלהם, שלהבו את אש מלחמות האזרחים בתימן, בעיראק ובסוריה, הפרו שוב ושוב - פומבית - את הסכם הגרעין, רצחו אלפי מפגינים בחוצות איראן והפילו מטוס נוסעים אוקראיני "בטעות", מתעוררים האירופאים לבקש את הפעלתו של "מנגנון הבוררות", שהוא צעד לפני ביטולו המוחלט של הסכם הגרעין.

ועדיין, הם מצהירים שהם עושים זאת כדי להציל את ההסכם, ומקווים ל"פתרון דיפלומטי". יש שיאמרו: "טוב מאוחר מאשר לעולם לא". בהקשר הזה חייבים לדרוש מהאירופאים דין וחשבון על הסירוב שלהם להתעלם יותר מדי זמן מהמציאות. זו גישה קטלנית ומסוכנת. הם טענו בעבר שעדיף היה להרוויח עשר שנים שאולי ישכנעו את האיראנים להשקיע בכלכלה במקום בפצצות אטום, שאולי "המתונים" יצליחו לשנות את פניה של המהפכה באמצעות רפורמות והשקעות. כל זה לא קרה. האיראנים רימו את האירופאים, ולא בפעם הראשונה.

אסור למרוח יותר זמן. איראן עומדת להפוך למעצמה גרעינית. אין לתת לזה לקרות. אם האירופאים רוצים עוד איכשהו להציל את כבודם ולא להיתפס בהיסטוריה כ"משתפי פעולה מרצון" עם משטר הדמים האיראני, הם צריכים להצטרף בהקדם לארה"ב בהטלת סנקציות דרקוניות על טהרן ולהיערך לעימות צבאי. רק לחץ כזה עשוי להביא לשינוי מבפנים, שימנע - אולי - מלחמה.