האיראנים יתקשו למלא את החלל

קאסם סולימאני לא היה עוד בכיר איראני, "מפקד אחד הגייסות של משמרות המהפכה" ומקורב לשליטה של איראן.

בעבור רבים במזרח התיכון, סולימאני היה איראן, התגלמותם של השאיפות והרצון האיראניים, של הדירקטיבה והנחיות הפעולה המגיעות מטהרן, ולבסוף גם מקור של המימון וגם של הנשק שהציתו להבות בכל רחבי המזרח התיכון. בעבור ידידיה, אבל גם אויביה, של איראן באזורנו, סולימאני היה מבחינת משקלו הסגולי מספר שתיים בצמרת האיראנית, שני רק לעלי חמינאי, מנהיגה העליון של הרפובליקה האסלאמית, שהוא כידוע אדם זקן וחולה, מנותק מן השטח והמציאות, היושב הרחק מאחור בטהרן.

אין פלא ששלוחיו של סולימאני ברחבי המזרח התיכון - החל בחסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, בשאר אל־אסד בסוריה, וכך גם מנהיגי המיליציות הפרו־איראניות בעיראק ובתימן - חשים מאז בוקר יום שישי יתומים.

נשיאים, שרי הגנה, רמטכ"לים ומפקדי משמרות מהפכה באו והלכו בטהרן במהלך העשורים האחרונים, ואיש אינו זוכר את שמם. אבל קאסם סולימאני נותר על כנו מאז מונה לתפקידו בשנת 1997 - לפני יותר משני עשורים! - מחזק בהדרגה את מעמדו ככל יכול בצמרת האיראנית ומה שחשוב יותר, מבסס בהתמדה ובנחישות את אחיזתה של איראן ברחבי המזרח התיכון.

סולימאני היה הרוח החיה וקודם לכן גם המוח הקודח מאחורי המהלך הרוסי־איראני להצלת משטרו של בשאר אל־אסד בסוריה, וכן מאחורי ההיאחזות האיראנית בתימן שהפכה את הח'ותים, פלג שיעי מקומי ולרוב מתון, לבני חסות ויותר מכך, לבסיס קדומני איראני המאיים על ערב הסעודית וגם על ישראל. חיסולו של סולימאני על אדמת עיראק בא שעה שפעל להשלים את מהלך ההשתלטות האיראנית על מדינה זו, תוך ניסיון לדחוק ממנה את האמריקנים בדרכי טרור ואלימות.

אבל עוד קודם לכן סולימאני היה הכוח המניע, בבחינת "השטן הגדול" שניצב מאחורי "השטן הקטן", חסן נסראללה. הוא שהגה והוביל את מהלך הקמתו - ויותר מכך, הפיכתו - של ארגון חיזבאללה לכוח צבאי אימתני שלו ארסנל של יותר מ־150 אלף טילים. לבסוף, הוא גם שהוביל את הניסיון האיראני לכתר את ישראל מצפון ומרצועת עזה בחומות של טילים איראניים מתקדמים.

כל מהלך, גדול כקטן, של שלוחיה של איראן בכל רחבי האזור, נזקק לאישורו של סולימאני, והוא גם שהיה ההוגה היצירתי של רבים ממהלכים אלה. למותו תהיה בלא ספק השפעה משתקת על שלוחים אלו, המביטים עתה בחשש אל השמיים, פן גם סופם יגיע מידי כלי טיס אמריקני. איראן ובעלי בריתה אינם מעוניינים במלחמה שלא תשרת אותם במאומה, ולפיכך ינסו בתגובתם שלא לחצות קווים אדומים שידרדרו את האזור למלחמה כוללת. בכל מקרה, את החלל שמותיר אחריו סולימאני, את ההעזה והתחכום, הכריזמה והניסיון, יהיה קשה למלא.

לטווח הקצר יתלכד הציבור באיראן סביב משטר האייתוללות בשל מה שנתפס על ידיו כפגיעה אמריקנית בכבוד האיראני. אבל לטווח הארוך יתחדש הוויכוח בטהרן - האם השקעת מיליארדים של דולרים במהלכי החתרנות והטרור ברחבי האזור אכן משרתת אינטרס איראני? ואילו בקרב הקהלים השיעיים בעיראק, בלבנון ובתימן עשוי להתעורר הספק אם ההימור על הקלף האיראני היה מהלך נכון מבחינתם.