אחרי הפריימריז: איך לשמר מומנטום

עם סגירת הקלפיות בפריימריז בליכוד ביום חמישי, נפתח למעשה הקרב החשוב ביותר של הליכוד ובנימין נתניהו. בסופו של דבר, היה זה יום של דמוקרטיה, חופש ביטוי והשתתפות פוליטית סוחפת של עשרות אלפים במזג אוויר סוער. אם הליכוד מעוניין לשמר את המומנטום ולנצח בסוף המערכה השלישית, הוא צריך להוביל את קמפיין הבחירות כגוף אחד - גאון, ונדיב ואכזר, במילותיו של ז'בוטינסקי.

בשלב ראשון על המנצח, נתניהו, לחבק ולחבר בנדיבות של מנצחים את כל המרכיבים והמנהיגים של הליכוד, כולל אלה שקראו תיגר על מנהיגותו. זו לא רק מחוות מנצחים, אלא גם כורח קיומי. כדי שבצד השני לא יעשו הון תעמולתי מדבריו של סער ומחנהו - על כך שנתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה - על ראש הליכוד לייצר אקלים שיאפשר למחנה סער להיות חלק בלתי נפרד ממשפחת הליכוד ומחויב באופן מלא להצלחתו. או אז יש לכנס את 45 המועמדים ולייצר מחויבות של כולם בניצחון הליכוד.

בשלב השני יש לחזק שלושה אגפים שבאופן מסורתי נמנו עם תומכי הליכוד: העולים ממדינות חבר העמים לשעבר, הדרוזים וקהילת יוצאי אתיופיה. יש לגבש עבורם סדר יום, לעסוק בבעיותיהם, לפתח איתם דיאלוג מפרה ולשתפם בשיח הבחירות. בד בבד, יש לחזור למעוזי הליכוד ולפעול באופן אינטנסיבי להעלאת אחוזי ההצבעה בהם. הגדלת אחוזי ההצבעה צריכה להיות יעד מרכזי של הליכוד, ובעיקר במקומות דוגמת בת ים, שבהם עשרות אלפי מצביעי ליכוד לא הגיעו לקלפי במועד ב'.

איך עושים זאת? ראשית, כפי שהוכיח קמפיין הפריימריז - באמצעות חזרה לשטח, שיח ושיג עם מצביעים, מגע עם בוחרים ודיאלוג רציף וישיר. אין לזה תחליף. אבל המפתח להצלחה טמון גם בשינוי הגישה: הליכוד חייב להפסיק את קמפיין הגעוואלד, ולהוביל שיח בחירות אחר, שהמסר העיקרי שיעלה ממנו הוא: "גאים להצביע ליכוד".

זהו הלקח הנוסף, העמוק יותר, מהפריימריז; שיח ההתקרבנות מיצה את עצמו. את הקמפיין הנגטיבי אפשר לשמור ליריבים. פנימה, לתוך המחנה הלאומי, צריך לדבר במונחים של ניצחון, ביטחון וגאווה. ויש על מה. הליכוד רשם הישגים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים וחברתיים שאי אפשר לערער עליהם. בצד השני, לעומת זאת, אין כלום: לא דמוקרטיה פנימית, לא סדר יום, לא אג'נדה ולא הישגים. הקמפיין השלישי צריך לנסוך את הרצון שהליכוד - עם נתניהו וגם בלעדיו - ימשיך להיות המפלגה שמובילה את השינוי הגדול במדינת ישראל.

ובהקשר הזה, הליכוד יודע ויכול, בניגוד לכל מתחריו, להציג אופק ברור שצריך לעמוד במרכז הקמפיין: קרב הרשויות והרפורמות הנחוצות במערכת המשפט. ריסון הפרקליטות ופיקוח על זכויות נחקרים, צמצום מעורבות בג"ץ בפעולות הרשות המבצעת, שינוי הוועדה למינוי שופטים, פיצול תפקידי היועמ"ש ועוד. אל מול המפלגה היריבה, שראשיה מפחדים לפצות פה בנושא, הליכוד יכול להציב לא רק יעדים ברורים, אלא גם את הרקורד של מפלגה שמשנה את המציאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו