"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עכשיו הזמן לשוויון בפוליטיקה

,עודכן

גרמניה, ניו זילנד, בנגלדש, אתיופיה, נפאל, טייוואן. אלו רק מקצת הדוגמאות למדינות שבהן עומדת אישה בראש המערכת. רק החודש התוודענו לסאנה מארין, ראשת ממשלת פינלנד החדשה, בת 34 בסך הכל. אבל ברוב העולם, הדרך לשוויון מגדרי עוד ארוכה, קל וחומר שבפוליטיקה. אחוז הנשים המכהנות כשרות במדינות ה־OECD עומד על 28, ובישראל המצב גרוע אף יותר. בממשלת ישראל מכהנות היום שלוש נשים בלבד, 14 אחוז בלבד מכלל השרים. גם המצב בכנסת ה־22, שזה עתה פוזרה, לא מעודד: 28 חברות כנסת בסך הכל; פחות מרבע.

בישראל של סוף העשור, נשים משמשות בעיקר עלה תאנה עבור הרשימות. רק אישה אחת מכהנת כמנהיגת מפלגה, וקיימות עדיין מפלגות שהתקנון שלהן אוסר על נשים להתמודד. לאחרונה שמענו שאחת הרשימות הואילה בטובה לשקול הוספת אישה נוספת לעשירייה הראשונה, משל מדובר במחווה הראויה לפרס ישראל. זה לעג לרש, והמסר הציבורי שחייב להישלח למנהיגי המפלגות כולן הוא - תתקדמו.

בעולם שבו נשים הן כמחצית מהאוכלוסייה, אין שום תירוץ מתקבל על הדעת שמשקלן היחסי בהנהגה הלאומית אינו עומד ביחס ישיר לשיעורן באוכלוסייה. למפלגות השונות יש כעת הזדמנות שלישית רצופה לשנות משהו בסטטיסטיקה העגומה, והחדשות הטובות הן שגם לנו, האזרחים, יש השפעה על המציאות המתהווה.

בבואנו לשלשל פתק בקלפי - עלינו לחשוב גם על החברה שאנו רוצים לראות כאן. נשים, ולא רק הן, חייבות לצאת להצביע בהמוניהן ולתגמל רשימות שמשלבות נשים לא כקישוט אלא כחלק מהווייתן. אם אין כאלו בנמצא - עלינו לדרוש זאת. יש לנתץ את מעגל הקסמים שבו תהליכי קבלת ההחלטות על גורלנו מונעים ייצוג ממחצית האוכלוסייה. זהו לא מאבק של מגדר אחד בלבד; צריכים לקחת בו חלק נשים וגברים כאחד.

נשים צריכות להשתתף בהחלטות הנוגעות לכל התחומים, אך הזווית המנהיגותית הנשית רלוונטית במיוחד לסוגיות התובעות מענה דחוף, מענף מעונות היום שנמצא בקריסה, דרך אלימות במשפחה ועד פערי שכר בין גברים לנשים. רק כוח נשי יוכל להעמיד את הנושאים האלה בראש סדר היום הלאומי, לצד הנושאים המדיניים־ביטחוניים, שגם לגביהם הקול הנשי קריטי.

עוד לא מאוחר לשינוי: המשאים ומתנים הפוליטיים מתחילים בפועל כבר לפני הבחירות. על כולנו לדרוש מראשי המפלגות - הכניסו להסכמים הקואליציוניים מחויבות לשילוב נשים בכל תחומי העשייה. הניפו את דגל המאבק לשוויון מגדרי כחלק מהדגלים הרבים שאותם אתם מניפים. הגיע הזמן שתדברו לא רק על רוטציה זה עם זה, אלא גם על "רוטציה" בין גברים לנשים בישראל ויצירת מערכת שוויונית יותר.

חגית פאר היא יו"ר נעמת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר