"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבלוק האנטי־ישראלי נסדק

,עודכן

ביום חמישי האחרון הודיעה שרת החוץ של בוליביה, קארן לונגריץ', על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, עשור לאחר שהנשיא דאז, אבו מוראלס, ניתק את היחסים עם ירושלים עקב מבצע עופרת יצוקה. חידוש היחסים התאפשר לאחר שמוראלס, שהיה עוין כלפי ישראל וארה"ב, פרש מתפקידו לפני כחודש, וממשלו הוחלף על ידי ממשלת מעבר פרו־אמריקנית.

ייתכן כי מדובר באירוע נקודתי, אך יש מקום לשער כי הוא אינו מנותק ממגמה הדרגתית של התקרבות לישראל מצד גורמים שעד כה הקפידו על ריחוק או על נתק ממנה. לפני כשבועיים, למשל, התכנסו אינטלקטואלים מרחבי העולם הערבי כדי לקדם תפנית ביחסים עם ישראל, ואף לשים קץ לקמפיין החרם וה־BDS. בלט בנוכחותו אחייינו של נשיא מצרים המנוח, אנואר סאדאת. ההתכנסות הנ"ל, יחד עם הכרזתה של שרת החוץ של בוליביה, מצביעות אפוא על רוח של תפנית ביחס לישראל.

אז מדוע בוליביה מכריזה על חידוש הקשר הדיפלומטי עם ישראל? ראשית - הקשר הדתי. יותר מ־2 מיליון נוצרים אוונגליסטים חיים בבוליביה, שהם כ־19 אחוזים מהאוכלוסייה. מדובר בזרם דתי האוהד את ישראל, ומנהיגיו במדינות אחרות מעוניינים בחיזוק הקשרים עם ממשלתה. גם להכנסות מתיירות יש משקל בשינוי המדיניות. שרת החוץ לונגריץ' רמזה על השלכות כלכליות לא מבוטלות בשל הירידה במספר התיירים הישראלים. אף שישראלים מהווים רק שלושה אחוזים מהמבקרים במדינה, ההפסד הכלכלי עקב ניתוק הקשר עם ישראל מוערך בכ־50 מיליון דולר בשנה.

ולבסוף, גם למשבר מים בבוליביה יש חלק בתפנית. מקורות המים במדינה הדרום־אמריקנית מתייבשים כתוצאה מההשפעה המשולבת של קרחוני האנדים הנמסים, בצורת וניהול כושל של משק המים. סביר להניח כי בוליביה, כמדינות אחרות בעולם (קליפורניה, לדוגמה), שוקלת לייבא טכנולוגיה ישראלית כדי לפתור את משבר המים. ישראל עומדת בחזית פיתוח פתרונות טכנולוגיים לחיסכון במים ולניצול משאבי מים לייצור מי שתייה. ישראל אמנם מתמחה בהקמת מתקני התפלה ברחבי המדינה - אך פתרון זה עשוי שלא להיות כלכלי בשל המרחק של בוליביה מהים. פתרון מתאים יותר למיקומה הגיאוגרפי של בוליביה יכול להגיע מחברה ישראלית מוכרת בעולם, שפיתחה פתרונות חסכוניים ונגישים להפקת מי שתייה נקיים מהאוויר (מלחות בלבד).

לא מעט מדינות נוספות "צמאות" לפתרונות הטכנולוגיים שמציעה ישראל. יותר ויותר מדינות מבינות את עוצמתה הטכנולוגית, והשאיפה לחדש איתה את הקשרים ולהוביל שיתופי פעולה כלכליים ומדעיים עשויה להיות המפתח לשבירת הבלוק האנטי־ישראלי.

ד"ר וילי אברהם הוא מרצה במחלקה לשיווק טכנולוגי במכללה האקדמית ספיר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר