הפנתרים השחורים, הדור הבא

פגרת הנבחרת/השזרוע/הבחירות השלישיות, הביאו עלינו לטובה לבלומפילד את שתי מפלגות הקצה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, להציג לפנינו איך כל אחת התכוננה בתקופה האחרונה ומה היא יודעת לעשות בשלב הזה של סוף תקופת הגישושים ועשרת המשחקים הראשונים.

מחזור 11 זה גם מספיק זמן להשוות איך שתי התל אביביות הגדולות הסתגלו לזירה החדשה והנהדרת. כשנכנסים לאזור המעליות במשחקים שמכבי מארחת, הכל סטרילי ומתוקתק, ותוך דקה אתה למעלה. בהפועל המצב מסובך. זיהינו התגודדויות חשודות, עיכובים חובבניים בבדיקת הכרטיסים וברנשים שחיפשו "הזמנות". הרגשה מעיקה שאין בעל בית שמטפל בדברים הקטנים, כדי שאנשים ירגישו שנעים להם.

ואיך יהיה נעים, אם הפועל ת"א היא קבוצה לא נעימה למראה ולמגע? אפילו ביבי, אם ראה פתאום על המסך את רז כהן ופרנסיס קיירמה, אמר ודאי לשרה על המתנגד שאין כלום, כי לא היה כלום. לא נראה על הפועל שהם שותים שמונה כוסות מים ביום, שהם לוקחים ויטמינים.

הייתי במתחם חודורוב בשבועות האחרונים, אבל ממה שקורה בינתיים, קלינגר יכול להראות להם רק סרטים של נפילה בשבי או את 'מותק, הילדים התכווצו'. מול השטף של שחקני בית"ר, האדומים נגררים, חסרים יכולת לקרוא מהלך אחד קדימה, לא מסוגלים לתת פס אחד טוב לגול, שלא לדבר על החמצת ענק בתוספת זמן. במילה אחת - נגרים. קלינגר בינתיים מנפנף חזק בידיים, רוקע ברגליים ותופס את הראש. אין לו בינתיים אופק מדיני.

ספרתי שש אבוקות צהובות ביציע 11 של בית"ר, וחיכיתי שגדעון פירו יירד מהיציע ויאיים בנשק על רוני קלדרון, אבל שניהם בוששו והסתפקנו במה שיש. בית"ר זה סיפור אחר לעומת עידן הקרח בהפועל. ב־11 משחקיה היא השיגה תיקו אחד, ככה שמדובר בינתיים על קבוצה של מצב רוח, ופה אמור לרוני לוי להצדיק את שכרו, ולתווך את חוסר היציבות הזה למינוף הכישרון המוכח שיש לו בחדר ההלבשה, כדי שבית"ר תהפוך לפוטנציאל לאיום על מכבי ת"א ומכבי חיפה. בינתיים היא רק שורקת בחושך, וזה לא מספיק.

אתמול היה לבית"ר קל יחסית להשתלט על המחצית הראשונה, עם פרדי פלומיין בסיום נהדר שנולד מהרמה של אזולאי ונגיחה אומללה של דגני, שאיפשרה לפרדי לעשות אחד שנראה יותר כמו שתיים.

קצת מצחיק להגיד את זה, אבל אם תסתכלו טוב, בית"ר היא הקבוצה הכי שחומת עור בארץ. פלומיין, קונטה, עלי מוחמד, לוי גרסייה וגדי קינדה. אם רוני קצת יעבוד איתם באימונים - אפשר לסגור שהם יהיו הפנתרים השחורים, הדור הבא.