"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עסקת השוחד הגרועה בהיסטוריה

,עודכן

כתב האישום נגד רה"מ רווי בתיאורים דרמטיים על "מכבש הלחצים" שהפעילו נתניהו ורעייתו על בעל השליטה ב"וואלה" שאול אלוביץ' ורעייתו איריס, בנוגע לאופי סיקורם באתר. אך השפה הפומפוזית לא מצליחה לכסות על סתירות פנימיות ובחירה בררנית של נתונים.

על פי כתב האישום, מערכת היחסים המושחתת לכאורה בין נתניהו לאלוביץ' החלה כבר בדצמבר 2012, בעת שהתכנסו המשפחות לארוחת ערב אינטימית. במסמך נכתב כי "בחלק משמעותי מהמקרים" ההתערבות של אלוביץ' ורעייתו נשאה פרי ו"השפיעה על הפרסומים באתר... לטובת הנאשם נתניהו ומשפחתו". כלומר, ה"עסקה" בין נתניהו לאלוביץ' נחלה הצלחה. מנגד, באותו כתב אישום, מתאר היועמ"ש כיצד ב־26 באוגוסט 2015 - שנתיים ושמונה חודשים מאז אותה ארוחת ערב פלילית - העביר נתניהו לידיו של אלוביץ' מסמך "ממנו עלה, לשיטת הנאשם (נתניהו), כי האתר מסקר אותו באופן שלילי".

מדובר כמובן בסתירה. האם עלינו להאמין כי האלוביצ'ים נחלו הצלחה בהטיית הסיקור לטובת נתניהו, או שמא להשתכנע שבחלוף כמעט שלוש שנים מאז נרקחה העסקה המושחתת, עדיין נאלץ רה"מ להתחנן להפחתת הסיקור השלילי כלפיו באתר?

המצב מחמיר בשלב הדוגמאות. מנדלבליט מבקש, למשל, "להוכיח" את נתניהו על כך שפעל לפרסום ידיעה חיובית על אודותיו בינואר 2015 בהקשר לנאומו הצפוי בקונגרס על ההסכם שנרקם באותה עת בין ממשל אובאמה לאיראן. הדיוט שקורא את כתב האישום לא יכול לדעת כי הידיעה המדוברת נותרה כמעט גלמודה, וכי לפחות 80 אחוזים מהכתבות בוואלה על הנאום היו שליליות. בזמן נאומו של נתניהו בקונגרס התנוססה למשל בדף הבית של האתר הכותרת הבאה: "בכיר בבית הלבן: 'נתניהו כולו דיבורים ואפס מעשים'".

בכתב האישום מתואר גם כיצד פעל נתניהו להסיר ידיעה שלילית נגד רעייתו בפרשת מני נפתלי, אך לא מצוין כי במקומה הופיע רצף כתבות אוהדות ומפרגנות לנפתלי, כולל הבלטת הטפות מוסר מצד פרקליטתו לרה"מ ולרעייתו ("תתביישו לכם"). מנדלבליט גם נרעש מכך שביום הבחירות נתניהו דחף להבלטת סרטון "הערבים נוהרים"; בפועל דובר בניסיון לאזן את הסיקור האוהד ליאיר לפיד ביום זה, לרבות הכותרת: "עובדי כיל כבר לא בטוחים שיצביעו לליכוד... 'לפיד הוא היחידי שממש הרגשתי אותו בשטח, לטובתנו'".

כתב האישום מתאר גם את הראיון המפורסם של דב גיל־הר עם נתניהו לפני בחירות 2015 כנוח לנתניהו, אותו ראיון שרה"מ וחפץ התערבו לכאורה בעריכתו. נתניהו נשאל שם, בין היתר, אם הוא "הופך לנטל במקום לנכס על הליכוד", או מה יהיה על יחסי ישראל־ארה"ב "אחרי שירקת בפרצופו של אובאמה". כך נראות שאלות אחרי התערבות לכאורה לטובתו.

אתר "וואלה" היה ונותר אופוזיציה תקיפה לימין ולנתניהו - אפילו בתקופות בחירות שהיו אמורות להיות ה"מאני טיים" של אלוביץ' להוכיח נאמנותו לנתניהו. אחרת, כל אותן "הטבות" מפליגות ומושחתות לכאורה שהובטחו לו, היו נעלמות כלא היו. במבחן התוצאה, אפוא, מדובר בעסקת השוחד הגרועה בהיסטוריה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר