היעד צריך להיות סוריה, לא איראן

כפי שישראל הודיעה ללבנון שאם חיזבאללה יתגרה בה צבאית, לבנון עצמה תיפגע - כך צריך להודיע לדמשק שאם איראן תתקוף אותנו, סוריה תסבול.

לפני שמונה שנים פרצה מלחמת אזרחים בסוריה. מיטב מומחי המודיעין אצלנו ובעולם העריכו אז שימיו בשלטון של הנשיא בשאר אל־אסד ספורים. הנדיבים נתנו לו שלושה חודשי הישרדות. רבים החלו להיערך לתקופה שלאחר סילוקו של הרודן מצפון. כולם התבדו. המצב היום השתנה שוב לטובתו של אסד, והוא הצליח לנווט את דרכו ולגייס תומכים. בתחילה חיזבאללה ואיראן, ומאוחר יותר רוסיה, הצילו אותו ואת משטרו.

השליטה על רוב שטחה של סוריה הושבה לידיו של אסד. אף מדינה לא מתנה יותר את הפתרון הפוליטי בסוריה בסילוקו מהשלטון, ואיש לא מערער על הלגיטימיות שלו. אם זה המצב, יש להבהיר לנשיא סוריה שהוא גם האחראי על הנעשה בחצר שלו, ומוטב לו להגביל את הפעילות האיראנית העלולה לפגוע בשלטונו. פגיעות ישירות של ישראל במטרות איראניות בסוריה מציבה אותנו על מסלול התנגשות ישיר עם טהרן. אסד מתיר לאיראנים לבנות בארצו יכולות צבאיות נגדנו, בזמן שהוא מתבונן מהצד, חסין מכל עונש. מצב עניינים זה צריך להשתנות במהירות.

פגיעה שלנו באינטרסים חיוניים של סוריה, והבהרה לאסד שמשטרו בסכנה בגלל מה שהוא מתיר לאיראנים לעשות בבית שלו, עשויות להניב לחץ סורי על חיזבאללה ועל האיראנים להגביל את פעילותם. הדבר יביא גם להתערבות רוסית אצל בשאר, במטרה להגביל את האיראנים כך שמוסקבה לא תאבד את הישגיה הצבאיים והמדיניים בסוריה.

בקרוב תסתיים המלחמה, וסוריה תעבור לשלב של גיבוש פתרון פוליטי למשבר. במסגרת זו יש לדרוש את פינוי כל הכוחות הזרים מאדמתה. פגיעה במשטר של בשאר תדרבן אותו לקבל את המתווה של שמירה על השלמות הטריטוריאלית של ארצו, כשהיא נקייה מנוכחותם הצבאית והפוליטית של כוחות זרים.

האיראנים, מצידם, טוענים שהם נמצאים בסוריה על פי בקשת דמשק. זה היה נכון בתחילה, אבל כיום זה תירוץ ישן ושקוף שעוזר להם להישאר בשטח. רק אם בשאר ירגיש ששלטונו עלול להיפגע, הוא ידרוש מהאיראנים להימנע מפעילות העלולה להמיט עליו אסון. רק תחת איום על הלגיטימציה של שלטונו, הוא יידחף להגביל את הפעילות האיראנית.

כפי שישראל הסבירה ללבנון את המחיר שהיא תשלם על פעילות עוינת של חיזבאללה - והמסר נקלט היטב בביירות - כך יש להסביר את העיקרון הפשוט הזה גם לדמשק.

יצחק לבנון היה שגריר ישראל במצרים וכיום מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה