"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדרישה מנתניהו להתפטר היא מופרכת

,עודכן

עם פרסום החלטתו הסופית של היועמ"ש על הגשת כתבי אישום, החלה מתקפת עתירות, שתכליתן לחייב את בנימין נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה או מתפקידיו כשר, לצאת לנבצרות ועוד כהנה וכהנה דרישות מופרכות מבחינה חוקתית.

העוגן החוקתי עליו נסמך בג"ץ, הינו הסעיף בחוק היסוד שהסמיך מפורשות את ראש הממשלה לפטר שר, שכן לא הייתה כל היתכנות חוקתית, להוציא לשר צו המחייב אותו להתפטר מהממשלה באופן עצמאי, בבחינת "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".

באשר לפרשיות פנחסי ודרעי, נזכיר כי פסיקת בג"ץ עסקה בבחינת סבירות החלטותיו של ראש הממשלה שהינו הסמכות העליונה בממשלה, ואשר "רשאי להעביר שר מתפקידו". על כך קבע בג"ץ כי יש "רשאי שהוא חייב", וכאשר מוגש כתב אישום נגד שר, חייב ראש הממשלה לפטר את השר מכהונתו בממשלה.

ממילא, לא ניתן להסתמך על סעיף כזה בחוק היסוד במקרה של ראש הממשלה עצמו, וזאת הן בתפקידו והן בתפקידים שאותם הוא ממלא כשר, שכן אין גורם בחוק יסוד הממשלה המוסמך להעביר ראש ממשלה מתפקידו כראש הממשלה או כשר. אפילו בעולם של בג"ץ אקטביסטי, אין להלום מציאות חוקתית, שבה היועמ"ש, או בג"ץ, יהיו מוסמכים להוציא בעצמם מכתב פיטורין מתפקידו כראש ממשלה או כשר בממשלה.

בג"ץ לא נדרש מאז השינויים שנעשו בחוק יסוד הממשלה, בין נוסח החוק דאז לבין נוסחו הנוכחי, ליישם את הפסיקה הזו ביחס לפיטורי שרים בממשלה, אשר הוגשו נגדם בפועל כתבי אישום, שכן השרים עצמם בחרו להתפטר בטרם עתרו נגדם לבג"ץ. חוק יסוד הממשלה דאז לא התייחס כלל לשאלת הגשת כתב אישום נגד שר, ובהעדר הסדר מפורש בחוק היסוד. בג"ץ עשה שימוש בסעיף הכללי שהסמיך את ראש הממשלה לפטר שרים וקבע, כי "יש רשאי שהוא חייב", אך פסיקתו לא סתרה את חוק היסוד, אלא רק סגרה לאקונה.

המצב היום שונה בתכלית, משום שבחוק יסוד הממשלה הוסף סעיף פרטני, הכולל הוראה מפורשת הנוגעת לזמן סיום כהונתו של שר ובד בבד נותרה בעינה ההוראה המפורשת באשר לסיום כהונתו של ראש הממשלה. לכן, לא ניתן כיום לעשות שימוש בסעיף הכללי ולפיו "ראש הממשלה רשאי לפטר שר בממשלה", כדי לחייב את ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, שכן הוראה זו סותרת הוראה מפורשת אחרת בחוק היסוד, ולפיה שר מכהן המוגש נגדו כתב אישום, יכהן בתפקידו עד להרשעתו בעבירה שיש עמה קלון.

ובאשר לנבצרות: אותו חוק יסוד הממשלה שכולל סעיף של נבצרות קבע, כולל גם סעיף אחר לפיו ראש ממשלה מכהן עד פסק דין חלוט, ולכן ברור כי נבצרות קבע זו אינה נדרשת לאחר כתב אישום.

עו"ד יוסי פוקס הוא מומחה במשפט חוקתי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר