הדרישה מנתניהו להתפטר היא מופרכת

עם פרסום החלטתו הסופית של היועמ"ש על הגשת כתבי אישום, החלה מתקפת עתירות, שתכליתן לחייב את בנימין נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה או מתפקידיו כשר, לצאת לנבצרות ועוד כהנה וכהנה דרישות מופרכות מבחינה חוקתית.

העוגן החוקתי עליו נסמך בג"ץ, הינו הסעיף בחוק היסוד שהסמיך מפורשות את ראש הממשלה לפטר שר, שכן לא הייתה כל היתכנות חוקתית, להוציא לשר צו המחייב אותו להתפטר מהממשלה באופן עצמאי, בבחינת "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".

באשר לפרשיות פנחסי ודרעי, נזכיר כי פסיקת בג"ץ עסקה בבחינת סבירות החלטותיו של ראש הממשלה שהינו הסמכות העליונה בממשלה, ואשר "רשאי להעביר שר מתפקידו". על כך קבע בג"ץ כי יש "רשאי שהוא חייב", וכאשר מוגש כתב אישום נגד שר, חייב ראש הממשלה לפטר את השר מכהונתו בממשלה.

ממילא, לא ניתן להסתמך על סעיף כזה בחוק היסוד במקרה של ראש הממשלה עצמו, וזאת הן בתפקידו והן בתפקידים שאותם הוא ממלא כשר, שכן אין גורם בחוק יסוד הממשלה המוסמך להעביר ראש ממשלה מתפקידו כראש הממשלה או כשר. אפילו בעולם של בג"ץ אקטביסטי, אין להלום מציאות חוקתית, שבה היועמ"ש, או בג"ץ, יהיו מוסמכים להוציא בעצמם מכתב פיטורין מתפקידו כראש ממשלה או כשר בממשלה.

בג"ץ לא נדרש מאז השינויים שנעשו בחוק יסוד הממשלה, בין נוסח החוק דאז לבין נוסחו הנוכחי, ליישם את הפסיקה הזו ביחס לפיטורי שרים בממשלה, אשר הוגשו נגדם בפועל כתבי אישום, שכן השרים עצמם בחרו להתפטר בטרם עתרו נגדם לבג"ץ. חוק יסוד הממשלה דאז לא התייחס כלל לשאלת הגשת כתב אישום נגד שר, ובהעדר הסדר מפורש בחוק היסוד. בג"ץ עשה שימוש בסעיף הכללי שהסמיך את ראש הממשלה לפטר שרים וקבע, כי "יש רשאי שהוא חייב", אך פסיקתו לא סתרה את חוק היסוד, אלא רק סגרה לאקונה.

המצב היום שונה בתכלית, משום שבחוק יסוד הממשלה הוסף סעיף פרטני, הכולל הוראה מפורשת הנוגעת לזמן סיום כהונתו של שר ובד בבד נותרה בעינה ההוראה המפורשת באשר לסיום כהונתו של ראש הממשלה. לכן, לא ניתן כיום לעשות שימוש בסעיף הכללי ולפיו "ראש הממשלה רשאי לפטר שר בממשלה", כדי לחייב את ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, שכן הוראה זו סותרת הוראה מפורשת אחרת בחוק היסוד, ולפיה שר מכהן המוגש נגדו כתב אישום, יכהן בתפקידו עד להרשעתו בעבירה שיש עמה קלון.

ובאשר לנבצרות: אותו חוק יסוד הממשלה שכולל סעיף של נבצרות קבע, כולל גם סעיף אחר לפיו ראש ממשלה מכהן עד פסק דין חלוט, ולכן ברור כי נבצרות קבע זו אינה נדרשת לאחר כתב אישום.

עו"ד יוסי פוקס הוא מומחה במשפט חוקתי