האוטובוס של מוריניו דהר בפרמיירה

1. כרטיס במחיר 82 ליש"ט ליציע הכי טוב באצטדיון האולימפי בלונדון נשמע כמו עסקה טובה לצפייה בדרבי בין ווסטהאם לטוטנהאם. כל זה התהפך אחרי מינויו של ז'וזה מוריניו למאמן התרנגולים. קניתי כרטיס לראות את פוצ'טינו וקיבלתי מוריניו. הרגשתי שעבדו עלי. כן, אני נמנה עם אלה שמתעבים את מוריניו. האיש שהרס בעיניי את המשחק לעולמים. האיש שהכניס את האוטובוס לרחבה, שהראה למאמנים שתוצאות קודמות למשחק אטרקטיבי.

אז הכנתי את עצמי נפשית לחניה ברוורס של עשרה שחקני שדה בלבן וירדתי בתחנת סטרטפורד. "טוטנהאם קבוצה לא ממושמעת טקטית, היא סופגת גם כתוצאה ממזג האוויר", הסביר אחד מאוהדי הספרס מחוץ לאצטדיון. הוא כנראה ידע על מה הוא מדבר. כי איך לעזאזל קרה שמשחק הבכורה של ה"מיוחד" הניב חמישה שערים? הרי זה נוגד את כל עקרונות היסוד של הפורטוגלי. להבקיע שלושה ולספוג שניים, רחמנא ליצלן. אין תלונות.

2. בניגוד לקבוצות הקודמות שלו, מוריניו קיבל קבוצה מוכנה. הוא לא צריך להוציא 400 מיליון ליש"ט כדי להחריב אותה, אלא רק לשמור על הקיים, זה שרק לפני חצי שנה היה שווה גמר צ'מפיונס. מה שכן, את הפוזות הוא יודע. חיבוק להארי קיין והידיים בכיסים בהתנשאות כשהקבוצה שלו מובילה בבטחה 0:3. אבל דנ"א קשה לשנות. במצב של 1:3 השחקנים של מוריניו ייבאו את כל הטריקים מליגת העל שלנו.

שרירים תפוסים, שחקנים שהולכים 60 מטר באיטיות בחילוף, אף על פי שהחוק החדש מורה לצאת מהקו הקרוב ועצירה של המשחק בכל הזדמנות. למוריניו זה מזיז את קצה האגו. הוא השיג ניצחון חוץ ראשון עם טוטנהאם לראשונה מאז ינואר! השחקנים חגגו את הניצחון הזה שעה ארוכה עם האוהדים מאחורי השער. אלה שסבלו מצפייה במרחק כשמסלול ריצה מפריד בינם לבין הדשא (האצטדיון היחיד בפרמייר ליג שבנוי כך). המאמן שלהם עמד בסמוך למרכז בגאווה, חיכה שיירדו כדי ללחוץ יד אחד־אחד. רק אחרי שסון מין הון ירד אחרון וקיבל חיבוק אבהי עזב מוריניו את כר הדשא, לקול תשואות האוהדים שלו. אולי גם באנגליה יש את אפקט המשחק הראשון, אולי מוריניו יחזיר את טוטנהאם למסלול הנכון, אבל בסוף הוא יכוון אותה למקום שלו.