"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלטון הפרקליטים

,עודכן

הסיפור בבוקר של יום חמישי היה סיפורם של הפוליטיקאים. אביגדור ליברמן שמחזיק את המדינה כבת ערובה לנרקיסיזם שלו. מפלגת כחול לבן, מפלגת הדגל של השמאל הפוסט אידיאולוגי, שקיימת כדי להדיח את נתניהו. גנץ שנאלץ לוותר על ראשות ממשלה כדי להשיג מטרת־על זאת. ונתניהו, המנהיג שכמוהו לא קם בישראל, שאינו מסוגל להקים ממשלה אף שרוב הציבור מצביע ימין ורוצה שיישאר בבלפור.

אבל עם פרסום כוונת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להודיע על הגשת כתב אישום כנגד נתניהו בפריים טיים, יום אחרי שגנץ החזיר את המנדט לנשיא ריבלין, הפוליטיקאים נשכחו כלא היו.

מאז חודש פברואר האחרון, כאשר בשיא מערכת הבחירות הראשונה מנדלבליט נקט בצעד חסר התקדים, ופרסם את כתב החשדות שביום חמישי הפך לכתב האישום, הפוליטיקאים הפכו לשחקנים משניים. מי שמכתיב את החיים הפוליטיים שלנו הם לא הפוליטיקאים. הם הפרקליטים. ומיום חמישי, כאשר מנדלבליט הודיע על הסוף שהיה ידוע כבר בהתחלה, זה כבר רשמי. הפרקליטים הם השולטים פה.

כבר שלוש שנים, לתרועות התקשורת, הם מכרסמים במערכת הפוליטית ואגב כך גם משחיתים את מערכת המשפט. מההדלפות הפליליות מחדרי החקירות שלא נחקרות, דרך הפעלת סחיטה באיומים נגד יועצי נתניהו על מנת להפוך אותם לעדי מדינה כנגדו. מהמצאת תיאוריות קונספירציה על נתניהו על ידי מפכ"ל המשטרה ובכירי חוקריה, שכללו שטויות שלפיהן ביבי שכר חוקרים פרטיים כדי לרדוף חוקרי משטרה, דרך טרפוד ניסיונות כנים של השר לביטחון הפנים למנות מפכ"ל חדש. מההבטחה השקרית של מנדלבליט שייגש לשימוע "בלב פתוח ונפש חפצה", ועד הסתלקותה המוקדמת של ליאת בן־ארי מהשימוע לטובת ספארי בדרום אפריקה. מהמצאת הגדרה חדשה לעבירת שוחד שאין לה אח ורע בתולדות העולם הדמוקרטי - שלפיה סיקור חיובי לפוליטיקאי שוחד הוא, דרך אכיפתו הבררנית ואף הבלעדית כנגד הפוליטיקאי המושמץ ביותר בידי התקשורת. אנו רואים כי מיותר בכלל להתייחס להתנהלות של הפוליטיקאים. אין להם רלוונטיות. השמאל הוא מחנה פוסט אידיאולוגי. וישראל היא מדינה פוסט דמוקרטית.

נתניהו התחייב להילחם נגד המציאות הזאת. בנאומו ביום חמישי הוא פנה ליריבים "ההגונים" להצטרף אליו. בשבוע שעבר, הפרקליטות הבהירה שבאמת כדאי להם לעשות זאת, כאשר הודיעה על בדיקה של פרשת הממד החמישי.

נכון שהשמאל שותף לרצון הפרקליטות להדיח את ביבי. אבל כדאי לאנשי שמאל להבין שנתניהו הוא החבר הטוב ביותר שלהם היום. אם הפרקליטות תצליח להפיל אותו על עבירות מומצאות, אזי יפילו את שאר הפוליטיקאים והדמוקרטיה שהם משרתים יחד איתו. אם הפוליטיקאים חפצים לשוב להיות רלוונטיים, יש להם רק דרך אחת לפעול - לתמוך בדרישת נתניהו ולחקור את החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר