סבסוד דירות חדשות - ירידה מלאכותית ולא הוזלה

עלייה במדד עשויה להיות משתנה חיובי במשק, שכמו כל העולם חושש ממיתון. אבל העלייה הזו, שחריגה לחודש זה, אינה מסמנת שינוי של ממש.

השנה חגי תשרי נפלו על אוקטובר, בניגוד לשנים קודמות, ובחודש החגים יש פעילות ערה יותר בשווקים, מה שמתבטא גם בעליות מחירים - אותה פעילות ערה שאנחנו מייחלים לה, כמחוללת צמיחה. כך שלמרות שמתחילת השנה נרשמה עלייה של 1% במדד - בתוך הטווח, אם כי הנמוך, שקבע בנק ישראל, הרי שהמדד השנה צפוי כעת להסתיים מתחת לכך. הסיבה לכך היא שהמדדים של נובמבר ודצמבר נמוכים יותר. ניתן להבין שלא מדובר בשינוי מגמה, גם מהעובדה שב־12 החודשים האחרונים המדד עלה ב־0.4% בלבד. הצרכנים רואים בדרך כלל ברכה במדדים נמוכים, אך נכון יותר לראות את התמונה הכוללת. אכן אינפלציה דוהרת לא רצויה לנו, כפי שההיסטוריה הקצרה של ישראל מלמדת והיציבות היא היעד העיקרי של הבנקים המרכזיים בכל העולם, אולם מדדים אפסיים לאורך זמן עלולים להצביע על תופעות מדאיגות לא פחות. בדומה לדופק הלב - היציבות חשובה וגם טווח מסוים שלו, אך דופק מואץ מדאיג פחות מלב שאינו פועם.

בעניין הדיור: לא נכון לדבר על ירידת מחירי הדירות החדשות, מבלי לנטרל את מחירי הדירות של "מחיר למשתכן". כשהממשלה משלמת חלק מהמחיר, אי אפשר לכנות את המחיר לצרכן כ"ירידת מחיר", כי זה לא מה שקרה בשוק. המחיר לא ירד - הוא משולם מכיס אחר. לפי משרד האוצר, התוכנית הזו מגלמת הוזלת קרקעות של 6.6 מיליארד שקלים.