"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחקור את החוקרים גם אצלנו

,עודכן

בדצמבר 2017 פרסם המגזין השמרני היוקרתי "נשיונל ריוויו" מאמר מערכת תחת הכותרת הדרמטית: "כן, לחקור את החוקרים", לצד תמונתו של רוברט מולר, האיש שניהל את החקירה שתכליתה לבחון "קנוניה" בין קמפיין טראמפ לנשיא פוטין. "משרד המשפטים וה־FBI מפתחים בעיית אמינות", כתבו בזמנו ב"נשיונל ריוויו", וציינו את "ההטיה נגד טראמפ" בבולשת הפדרלית ובצוות של החוקר מולר. במארס האחרון פורסם דו"ח מולר, שלא מצא ראיות לקשירת קשר בין טראמפ לקרמלין.

הקריאה של עורכי ה"נשיונל ריוויו" התבססה על שלל פרסומים שהצביעו על ריגול מטעם ממשל אובאמה אחר קמפיין טראמפ, עת התמודד מול הילארי קלינטון בבחירות לנשיאות. בקנוניה לכאורה היו שותפים ראשי ה־FBI ,CIA, המודיעין הלאומי והיועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס, שהנחתה את סוכנויות הביון לספק לה מידע על מעקבים במטה טראמפ.

במשרד המשפטים וב־FBI ידעו, למשל, בשלב מוקדם כי "תיק סטיל" - המסמך "המפליל" נגד טראמפ על קשריו עם רוסיה - לא רק נכתב על ידי סוכן זר בעל קשרים למפלגה הדמוקרטית אלא גם סבל מחוסר אמינות, אך ראש ה־FBI בזמנו, ג'יימס קומי, השמיט זאת בתדרוך שהעביר לטראמפ עם כניסתו לבית הלבן. סוכן ה־FBI הבכיר פיטר סטרוק, שהיה אמון על חקירתו של אדם אחר בקמפיין טראמפ, כתב לעמיתתו בבולשת: "אין לו (לטראמפ) סיכוי להיבחר - אבל אין לנו אפשרות לקחת את הסיכון הזה". בעקבות הגילויים הועבר מתפקידו.

עוד נחשף כי בכירים בצוות של מולר מקורבים מאוד למפלגה הדמוקרטית, וכי שניים מהם אף ייצגו בעבר את הילארי קלינטון ועוזר שלה. לימים התברר כי רוד רוזנשטיין, סגן שר המשפטים ומי שמינה את מולר, שקל לשאת על עצמו ציוד הקלטה על מנת לתעד את הנשיא בחדר הסגלגל, בניסיון למצוא "אקדח מעשן" לקנוניה של טראמפ עם רוסיה.

"ההחלטה לפתוח בחקירה נגד טראמפ התבססה על שקרים", אמרה בזמנו שרה קרטר, מהעיתונאיות הבודדות שדיווחו לציבור על המעקבים נגד טראמפ וצוותו, "המינוי של החוקר המיוחד (מולר) התבסס על השקרים האלה".

באפריל האחרון נפל דבר: שר המשפטים הטרי ביל באר מינה את ג'ון דורהאם, התובע הכללי של קונטיקט, לחוקר מיוחד כדי שיבחן את המהלכים שהובילו להקמת ועדת מולר. אנשי המפלגה הדמוקרטית זועקים כמובן על "המתקפה על שלטון החוק", ובבית הלבן משוכנעים שהליך ההדחה נגד טראמפ נועד להסיח את הדעת מחקירת דורהאם שממצאיה צפויים להתפרסם בקרוב. "אם היה נחשף שסוכני FBI ואנשי משרד המשפטים פעלו כדי לסייע לטראמפ לנצח את קלינטון, או שהמפלגה הרפובליקנית שכרה סוכן של מדינה זרה שילך לרוסיה וילקט חומרים מכפישים על קלינטון - הסיפורים האלה היו נמרחים על כל שערי העיתונים", אמר לאחרונה הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, "לתקשורת האמריקנית לא חשוב איך מפילים את טראמפ - העיקר שייפול. זה לא יצליח להם".

דברי גרהאם משקפים היטב גם את יחסי הגומלין במשולש הפרקליטות־תקשורת־שמאל בחתירתם להפלת נתניהו - כפי שלימדה החשיפה המטלטלת של עמית סגל בחדשות 12, על הסחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ בידי המשטרה. הגיע הזמן שנבחרי הציבור של הימין הישראלי ילמדו מעמיתיהם בארה"ב. הגיע הזמן לחקור את החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גלעד צוויק

כתב כלכלי ב"ישראל היום". עיתונאי מאז 2008. עסק במהלך הקריירה בתקשורת בתחומים רבים: תחקירים, מדיני-פוליטי, כלכלי, מגזין וספורט. נולד בתל אביב וגדל בירושלים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת ת"א. כמו כן, למד תסריטאות בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל שבירושלים. "כתבה שזכורה לי במיוחד, היא מהראשונות שכתבתי. זו הייתה שיחת טלפון עם אלי אוחנה מביתן המודיעין בספארי. עבדתי בספארי ובמקביל נבחנתי למקומון של מעריב בשרון. המשימה הייתה לערוך ריאיון עם כדורגלן העבר האגדי ומאמן הפועל כפ"ס דאז. עברתי את המבחן, וכעבור שנה כבר עברתי לעיתון ארצי".

כדאילהכיר