נתניה צריכה לחיות מכוערת ולא למות יפה

הפועל ב"ש הגיעה לטרנר אחרי שהתבטלה מול מכבי ת"א בבלומפילד וללא העוגן ההגנתי שלה, מיגל ויטור. מולה התייצבה קבוצה במשבר זהות כבד, מכבי נתניה, שלא רק הפסידה במחזור הקודם, אלא גם איבדה בפעם השנייה העונה שני שחקנים מרכזיים בכרטיס אדום.

ברק בכר עלה עם קישור התקפי, כשעדן שמיר הוא האחרון בקישור ולפניו שני שחקנים יצירתיים – ממן וסבג. בחלק הקדמי זריהן הועדף על פני האסלביינק בכנף שמאל, וז'וסואה תופקד כשחקן כנף מדומה בצד ימין. בכר ידע שנתניה משחקת 4:4:2, מערך שיש בו רק שני שחקני מרכז שדה, ורצה לייצר יתרון מספרי במרכז על ידי שלישיית קשרים שיודעת לנוע לעומק ושחקן כנף שגונב למרכז.

דראפיץ' וברדה ניסו להכניס רעננות להרכב, כשהתחילו את המשחק עם מלדה ואשכנזי הצעירים. שני שחקני המפתח מבחינתם היו פיניש ואולסק, שהיו צריכים למנוע מהבלמים האיטיים של נתניה להיחשף למצבים של בידודים מול שחקני ב"ש.

ארבע דקות מהפתיחה והמהלך של בכר נשא פרי. אולסק נכנע במרכז לממן, חשף את קו ההגנה הגבוה לתנועת עומק נהדרת של סבג, שסיים את המהלך עם שער נאה. ב"ש המשיכה לשלוט, וברגע שבכר החליף אגפים בין זריהן לז'וסואה היא גם הפכה למסוכנת והיתה שווה יותר משער אחד.

נתניה ניסתה לשחק ולצאת קדימה, אבל היתה רכה וחסרת נוכחות בחלק הקדמי. המארחת פתחה גם את המחצית השנייה בצורה טובה וניצלה את האיטיות של ההגנה הצהובה כדי לגמור את המשחק בפנדל מוצלח של בן שהר.

ב"ש חזרה לנצח, אבל הסיפור הוא נתניה. קבוצה שפתחה את העונה עם ציפיות בשמיים אחרי שלוש עונות נהדרות, לגיונר בכיר שחזר הביתה וצוות מאמנים מוצלח ומוכח. למרות כל אלה, אחרי תשעה מחזורים היא מצויה במקום שמוליך לליגה השנייה. אז דראפיץ' וברדה מחליפים מערכים והרכבים, ואפילו הפסיקו את הרוטציה הפנימית ביניהם על הקווים, אבל השינויים רק מושכים את הקבוצה לאחור. נתניה מנסה לשחק כדורגל של קבוצת צמרת, עם ביטחון של קבוצת תחתית.

אחד מגדולי חלוצנו אמר פעם שעדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה. במצבה של נתניה המשפט הזה צריך להפוך למוטו, כי רק ככה היא תוכל לגרור את עצמה החוצה מירכתי הטבלה.