סוכות, זמן לאחדות

ספק אם מישהו חשב על זה מראש, אבל השילוב שבין תקופת החגים לתקופת ליקוק הפצעים שלאחר מערכת הבחירות כאילו תוכנן מראש.

אחד המדרשים הידועים על ארבעת המינים - אחת המצוות של חג הסוכות - מדבר על כך שלכל אחד מהארבעה יש תכונה משלו: לאתרוג יש טעם וריח, הלולב נלקח מעץ הנותן פרי אך אין לו ריח, להדס יש ריח אבל אין לו טעם, ולערבה אין לא טעם ולא ריח.

במדרשים עושים הקבלה בין ארבעת המינים לבין סוגי היהודים השונים: אחד שהוא גם עמל בתורה וגם עושה מעשים טובים, אחד שאין בו תורה אבל עושה מעשים טובים, אחד שעושה מעשים טובים אבל אין לו תורה, ואחד שאין בו לא מזה ולא מזה. הרעיון הוא שכדי לצאת ידי חובת מצוות הברכה על ארבעת המינים, אתה צריך לקשור את כולם לאגודה אחת.

דווקא בסוכות. זמן לאחדות // צילום: יהושע יוסף

ההקבלה למציאות היומיומית בחברה הישראלית כמעט קלה מדי אבל חשובה מאוד לחידוד בימים אלה. במערכת הבחירות האחרונה הופרדו השבטים בחברה הישראלית כמעט בברוטליות - רוסים, חרדים, "משיחיים", ימנים ושמאלנים. במשך שלושה חודשים היתה מדינת ישראל עסוקה בלחדד את הפער, את השונה, את האחר, זה נגד זה. טוב שביום שלאחר הבחירות נחזיק את כל המינים וכל הסוגים של החברה הישראלית, עם כל התכונות - הטובות והרעות. כולנו יחד, ורק יחד, נוכל להצליח בקיום שלנו.

ויש עוד מוסר השכל חשוב ללמוד ממנו בימי הסוכות. דרשנים אומרים תמיד כי היציאה מבית הקבע אל הבית הארעי (הסוכה) למשך שבוע שלם גורמת לנו להעריך את הבית שלנו. זה שהתרגלנו אליו, שהוא קצת מובן מאליו. כשתצא ממנו לשבוע - תאכל בחוץ ותישן בחוץ - תבין מחדש כמה הוא חשוב, כמה הוא לא מובן מאליו וכמה הוא יקר לך.

גם כאן המקבילה הישראלית כמעט קלה מדי - ארץ ישראל. זה הבית שלנו. כל מי שייצא ממנה לשבוע אחד יתגעגע אליה, ובעיקר יבין כמה זה לא מובן מאליו שאנחנו פה.