"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבלוף של משרד הבריאות

,עודכן

אחת הבעיות הקשות במערכת הבריאות הציבוריתהיא התורים לרופאים המומחים בארבע קופות החולים והתורים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים. זו גם נחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לפנייה לרפואה הפרטית, לנהירה של הישראלים לביטוחי בריאות פרטיים ולביטוחים המשלימים בקופות החולים, וכן להגדלת הפערים המקוממים והפוגעניים בשרותי הרפואה ובמצב הבריאותי בין העניים לעשירים.

את הבעיה הזו מכיר כמעט כל ישראלי שנזקק לתור בקופות החולים,בעיקר בתחומי המומחיות המבוקשים יותר (כולל בין השאר עור וגינקולוגיה), או שהוא ממתין חודשים ולעיתים שנים לתור לניתוח חיוני בבית חולים ציבורי. מבקר המדינה כבר קבע כי התורים לא רק שפוגעים קשה בשירות הרפואי, הם גם עלולים להביא לפגיעה קשה בבריאות הציבור, עד כדי פגיעה בחיים עצמם, והם גם עלולים להיות מקור לשחיתות ולהעצמת ה"רפואה השחורה" שבמסגרתה רופאים בכירים מבקשים ומקבלים תשלומי שוחד מחולים עבור הקדמת תור לטיפול ולניתוח.

ואולם, כשבודקים מה עושה משרד הבריאות כדי לקדם בשיטתיות ובדחיפות את צמצום התורים, מגיעים למסקנה כי הוא עושה מעט מאוד ולאט מאוד־מאוד, ובכך הוא מפר באופן מתמשך ושיטתי את תפקידו וחובתו הציבורית והחוקית לקידום איכות וזמינות שירותי הבריאות בארץ.

כך, למשל, המשרד מפרסם את הנתונים החדשים על זמני ההמתנה לרופאים בקופות החולים במסגרת תוכנית מיוחדת שמנהלת ד"ר רחלי ווילף־מירון. התוכנית חשובה וחדשנית במשרד הבריאות, ואולם המשרד מסתיר בעקביות מהציבור את כל הנתונים ההשוואתיים בין ארבע קופות החולים, כך שהציבור לא יכול כמעט להפיק, להסיק או להרוויח מהנתונים החדשים וכך המשרד יכול לומר שהוא בודק את התורים, אבל בפועל הוא עושה זאת במתכונת של ישרא-בלוף וכך מצליח להתהדר בתוכנית "ייחודית לישראל", אבל מבלי לגלות לציבור את הנתונים ולתת לציבור תחושה פיקטיבית לגמרי של שקיפות.

כאשר שאלתי במשרד הבריאות מדוע לא מתפרסמים הנתונים ההשוואתיים על התורים לרופאים, קבלתי תשובות מתחמקות ואחת מהן היתה שכך גם קרה בתוכנית אחרת שמשרד הבריאות מתהדר בה לבדיקת מדדי איכות הטיפול הרפואי בקופות החולים, שמנוהלת זה 15 שנה במימון ציבורי של מיליוני שקלים מדי שנה על ידי משרד הבריאות ועמותת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושירותי הבריאות שחברים בה חלק מבכירי מערכת הבריאות ומשרד הבריאות. אלא שזו דוגמה גרועה ומשענת רצוצה מאחר ושבדו"חות של מדדי האיכות הוסתרו במשך שנים הנתונים ההשוואתיים בין הקופות וגם כאשר הנתונים מתפרסמים בחלקם, לא ניתן להבין, לדעת ולפרסם נתונים השוואתיים כאלה. שוב ישרא-בלוף בחסות משרד הבריאות של שקיפות וקידמה כמעט חסרי תועלת לציבור, כאשר קופות החולים פועלות ללא פיקוח ובקרה משמעותיים של הנהלת משרד הבריאות.

ומתי בפעם אחרונה פרסם משרד הבריאות נתונים השוואתיים על התורים לניתוחים בבתי החולים? מתברר שהוא לא עשה זאת כבר כמה שנים לאחר שלפני כ־5 שנים הבטיחו ראשי המשרד לעשות זאת קבוע. ומה יכול הציבור לעשות? כמעט כלום, מלבד להמשיך להקיף את עצמו בעוד חגורות של ביטוחים פרטיים ולקוות שמשרד הבריאות יפסיק למכור לו הבטחות שווא חסרות בסיס, ויפעל סוף־סוף ברצינות לבקרה קבועה אפקטיבית ושקופה על התורים לרופאים בקופות ולניתוחים בבתי החולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

רן רזניק

כתב בריאות

כדאילהכיר