"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשפטנית הוציאה דו"ח לתקשורת

,עודכן

"לנתניהו אין סיכוי למשפט צדק". מילים נחרצות אלה, ללא "אם" וללא "אולי", נכתבו, ולא התעופפו להן, באחד הדיונים הקולניים, המפוטפטים, אגב ההליכים המשפטיים שעובר רה"מ נתניהו. אפשר לשער מה היה קורה לו אחד הח"כים היה זועק כי משפט צדק לנתניהו אי אפשר לו שיתקיים. דבריו היו טובעים ודאי באוקיינוס הלא שקט, או ליתר דיוק, באוקיינוס המפטפט.

צרכני התקשורת נתקלו מן הסתם בכותרת הנ"ל שנשלפה, ובצדק, מתוך עמוד הפייסבוק של פרופ' רות גביזון, פילוסופית המשפט. הכותרת מרשיעה בהחלט את העיתונות, שלה, לפי פרופ' גביזון, חלק בלתי מבוטל ביצירת האווירה הציבורית שלא תאפשר משפט צדק לנתניהו, אם אכן ינוסחו כתבי אישום נגדו.

בדרך אגב אפשר היה להתרשם כי בסך הכל, אמצעי התקשורת הצניעו את המילים המרשיעות האלה. נכון, פרופ' גביזון עצמה סייעה בכך, בכך שלא נענתה, להתרשמותנו, לפניות להתראיין לערוצי הרדיו והטלוויזיה. יש בסיס לחשש כי לו נעתרה, רוב מנחי הדיונים באולפנים היו מנסים לסתור את דעתה. הרי בימים אלה מנחים נוהגים להתווכח יותר מאשר לראיין, בוודאי מול בעלת דעה שנחלצה לסייע לנתניהו, המתמודד עם הרשעתו במשפטי שדה בטרם יועמד לדין כהלכתו, אם יואשם.

ספק בעינינו אם פרופ' גביזון החליטה ביום בהיר אחד להצטרף לצוות הסנגורים המורחב, המנהל את ימי השימוע מול היועמ"ש וצוותו. מעולם לא התנוסס שמה ברשימות חותמי עצומות הנושאות אופי פוליטי במובהק. היא גם לא נקראת כמי שמבקשת לנתץ את גופי המשפט ואכיפת החוק, אם כי היתה שמחה, כדבריה, אם ניתן היה למצוא מפלט שיסלק את התביעות הפליליות, אבל זה בהחלט לא פשוט.

כמי שאינו קרוב לקהיליית המשפטנים, אני תוהה מדוע עוטרה פרופ' גביזון בהילה של יושרה ושכל ישר. אולי התשובה לשאלה זו פשוטה באמת: משום שהיא כזאת! היא בוודאי סופגת בימים אלה הערות שתוכנן אינו הולם את דעותיהם של כמה, אם לא יותר, מעמיתיה בפקולטה. מה גם שבתנאי רוטציה, היא גם ממליצה על נתניהו כמכהן הראשון כראש ממשלה. "הוא מנוסה, זה יהיה טוב להעברה מסודרת" של השלטון בתנאי רוטציה. ועוד כתבה כי הנאמנות של חברי הליכוד לנתניהו היא נקודת יתרון.

לנחרצות כזאת לא מצפים מפיה של דמות כפרופ' גביזון, ובעיקר לא לכתב האשמה החמור שהיא מגישה לעיתונות, המונעת משפט צדק מראש הממשלה. האם דבריה יהיו בבחינת מילים פורחות באוויר? בנסיבות אחרות, ייתכן מאוד שמועצת העיתונות היתה נדרשת לסוגיה החשובה של הבעת ספק בהיתכנותו של משפט צדק. מה גם שבראש גוף זה מכהנת שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר. אבל קולו של גוף זה בתחום האתיקה לא נשמע, ולא מהיום.

בחודש הבא יתקיים באילת המפגש השנתי של העיתונאים, ביוזמת אגודתם בתל אביב. ראוי היה שדבריה של פרופ' גביזון ישמשו נושא לדיון שם, אולי אפילו ל"חשבון נפש". אולי תוזמן פרופ' גביזון לשאת מול הקהל הזה את דעותיה על תפקוד העיתונות בתקופה זו. והצעה זו אינה מועלית כאן בידיעתה של פרופ' גביזון. אותיות פורחות באוויר? עוד מאמר דעה? לא ולא. לא זה המקרה. זו הזדמנות לעשיית תיקון. כדאי שלא תוחמץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר