"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לשמור על יו"ש בכל הסכם הגנה

,עודכן

בניגוד למחשבה המקובעת,הסכם הגנהחיובי משדרג את העצמאות הביטחונית של ישראל, מצמצם את התלות בצבא ארה"ב ושולל את אפשרות הצבתו בגבולות ישראל. השאלות הן, כמובן, מהם יתרונותיו של הסכם כזה, ומה צריכים להיות תנאיה של ישראל.

לפני הכל, יש לקבוע שהסכם הגנה מעשי לא נועד להגן על ישראל ולהפוך אותה לבת חסות, אלא לקדם את כושר העמידה של שתי המדינות בפני אתגרים משותפים: יכולות קונבנציונליות, בליסטיות וגרעיניות של האייתוללות באיראן, טרור אסלאמי גלובלי ואיומים קיומיים על משטרים ערבים פרו־אמריקניים.

מפרספקטיבה זו ניתן להבחין בכביש הדו־סטרי המחבר בין ישראל לארה"ב: הסכם הגנה יתרום להרחבת מערכות הנשק האמריקניות המוצבות בישראל לשימוש שתי המדינות בזמן חירום; הוא יתרום להעמקת שיתופי פעולה במודיעין, בלוחמה בטרור ובאימונים משותפים; כמו גם לטיפוח היתרון האיכותי של ישראל באמצעות אספקה משודרגת של מערכות נשק מתוחכמות; יסייע לשדרוג המתקנים של נמלי חיפה ואשדוד לצורכי הצי השישי ועוד. יש לזכור כי ניסיון הקרב הישראלי תורם רבות לגיבוש תורות הלחימה של צבא ארה"ב. קשה לאמוד את תרומת הלמידה וההתנסות בתוצרי התעשיות הביטחוניות של אמריקה בתנאי הקרב הישראליים; זוהי מעבדת חקר וניסוי חסרת תחליף.

הסכם הגנה מוצלח לא אמור לצמצם את חופש הפעולה של ישראל, אלא להפך - הוא זה שהופך את ישראל מנטל לנכס אסטרטגי. ב־1981 וב־2007השמידה ישראלכורים גרעיניים בעיראק ובסוריה - למרות התנגדות ארה"ב - ובכך מנעה מארה"ב עימות גרעיני במלחמת המפרץ ב־1991, ומלחמות אזרחים גרעיניות בעיראק ובסוריה. ב־1967 פתחה ישראל במלחמת מנע - חרף התנגדות ארה"ב - ריסקה את צבא נאצר הפרו־סובייטי, ומנעה פגיעה דרמטית באינטרס ארה"ב. האמריקנים מודים בכך היום.

וחשוב מכל: הסכם הגנה מוצלח עוסק באיומים אזוריים וגלובליים ולא בסכסוך הישראלי־פלשתיני, שאינו הגורם לזעזועי המזרח התיכון, אינו בבת עינם של מנהיגי ערב, ולא שורש הסכסוך הערבי־ישראלי. לישראל אסור להתפתות להסכם הגנה תמורת נסיגה מיו"ש, משום שכשאר הסכמי ההגנה של ארה"ב, גם הוא יהיה כפוף לאינטרס האמריקני ופתוח לפרשנויות עתידיות.

ב־1972 פרשה ארה"ב מהסכם עם ברה"מ על הגבלת טילים בליסטיים, וב־1967 לא מימש הנשיא ג'ונסון את התחייבות הנשיא אייזנהאואר מ־1957 לפעול צבאית נגד חסימת מיצרי טיראן על ידי מצרים בטענה - הנכונה - שהתחייבות נשיא אינה מחייבת את הבאים אחריו. המסקנה ברורה - הסכמי ההגנה הפיכים - אבל נסיגה מרכסי יו"ש אינה הפיכה, אלא במחיר דמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר