לביהמ"ש העליון בארה"ב יש מסר עבורנו

בשבוע שעבר התקבלה בבית המשפט העליון האמריקני החלטה מפתיעה, די מדהימה בעידן הנוכחי, שבו המילים "גבול" ו"ריבונות" הן כמעט טאבו, וכל מהגר עבודה זר נחשב "פליט". בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז עלייתו של הנשיא טראמפ לשלטון, מתנהל קרב ענקים בין הממשל האמריקני, המנסה לשמור על מעט השליטה שנותרה לו בגבולות, לבין ארגוני זכויות האדם המנסים לסייע למהגרים, בעיקר מדרום אמריקה וממרכזה, להיכנס לארה"ב או לקבל בה מעמד חוקי לאחר שנכנסו אליה בצורה בלתי חוקית.

גם בתקופתו של הנשיא אובאמה, שנחשב למקל בענייני הגירה, נבנו מתקני כליאה שבהם הופרדו ילדים מהוריהם, וכניסתם של אינספור מהגרים לארה"ב נדחתה. הנשיא טראמפ החליט לבנות חומה בגבולה הדרומי של ארה"ב על מנת למנוע מהמהגרים להיכנס באופן בלתי חוקי, והורה למנוע את כניסתם של המגיעים לנמלי הגבול. נגד החלטות אלה הוגשו עתירות משפטיות רבות, שלוו בסערה תקשורתית וציבורית.

הדיון בעתירה נגד מדיניות סירוב הכניסה של טראמפ טרם הסתיים, ובכל זאת פסק בית המשפט העליון, שרשאית הממשלה לסרב להכניס מהגרים בעוד העתירה נדונה. עד עכשיו, כאשר היו מגיעים מהגרים בלתי חוקיים אל הגבול, היו נאלצות רשויות ההגירה לכלוא אותם עד אשר יעתרו לבית המשפט, ועד שזה יכריע אם הם רשאים להיכנס לתחומי המדינה או לא. לאור הפסיקה החדשה, רשויות ההגירה רשאיות לפנות אל המהגרים ולהורות להם לשוב למקסיקו כבר בשלב זה.

כמו בסוגיות אחרות, בולט הדמיון בין המקרה האמריקני למקרה הישראלי. בשני המקרים מהגרים מובאים במסע מפרך ובתנאים מחפירים לגבול, חוצים אותו בצורה בלתי חוקית ונלקחים למתקני מעצר עד אשר יוכרע גורלם בבית המשפט. בשני המקרים ארגוני זכויות אדם מתעקשים שלהגר בצורה בלתי חוקית למדינה ולקבל בה מעמד חוקי זו זכות בסיסית, וששמירה על ריבונות המדינה אינה כזו. בשני המקרים רבים מהמהגרים הם אנשים צעירים ובריאים המגיעים ממדינות מתוירות, אשר מבקשים לשפר באמצעות ההגירה את מצבם הכלכלי. בפועל, רבים מהם ממררים את חייהם של תושבי הערים והשכונות המוחלשות בארץ היעד.

אך קיים בכל זאת הבדל אחד בין המקרים; הבדל שבשביל אנשים מסוימים הוא דרמטי ביותר. בעוד במקרה האמריקני החליט ביהמ"ש העליון שלמדינה מותר לסרב לכניסתם של מהגרים ולגרשם לארצות מוצאם - ישראל עומדת חסרת אונים מול זרם המהגרים הבלתי חוקיים, ובמקום לשלוח אותם חזרה למולדתם, היא נותנת להם כבקשה אחרונה לפני העזיבה עוד ערעור ועוד ערעור - עד שיתישו את המערכת, ובלי שאף אחד ישים לב, יישארו.

יש הבדל עצום בין מבקשי מקלט, אנשים הנמצאים בסכנת חיים ממשית, לבין אלה המבקשים למצוא עבודה משתלמת יותר. אין סיבה שהטיפול בשני המקרים יהיה זהה. אחרת, נמצא עצמנו בעוד כמה שנים טובעים בים של ערעורים ומהגרים בלתי חוקיים. זה יקרה מהר מאוד, אם לא נתעשת ונבין שנלקחת מאיתנו למעשה השליטה בגבולותינו.