ההצבעה היא זכות - וגם חובה

אודה על האמת. די רגזתי כשראיתי השבוע בטלוויזיה את אלפי הישראלים שטסים בשמחה לחו"ל כדי לבלות מעבר לים את יום הבחירות, תוך ניצולו לרעה של יום השבתון שהוענק לכולנו בחוק כדי שנשתתף בבחירות.

נכון שהשתתפות בבחירות היא קודם כל זכות שנהנים ממנה אזרחים במדינות דמוקרטיות, שאחת לארבע שנים (או במציאות שלנו לעיתים גם אחת לחמישה חודשים) מתבקשים ללכת לקלפי ולשלשל לתיבה את הפתק של המפלגה שבה הם תומכים ורוצים בהצלחתה.

אבל לדעתי זו גם חובה, שכן זו הדרך המעשית היחידה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו להשפיע: מי יהיה המנהיג ומי תהיה המפלגה שתנהל את חיינו ותחליט מתי לצאת למלחמה; עם מי ומתי לנהל משא ומתן לשלום; כמה מס הכנסה נשלם; לאילו יעדים יופנו משאבי המדינה; מתי נזכה לשיפור מצבם של בתי החולים; ואיזו איכות חיים תהיה בארץ. לפתק שאנחנו משלשלים לקלפי יש השפעה רבה יותר מאשר לאלף שיחות קיטורים בסלון. לכן אסור לנו לוותר על החובה החשובה הזו.

סקר של ועדת הבחירות לכנסת מגלה כי שיעורי ההצבעה בקרב מצביעים בני 54-18 עלולים לרדת בבחירות היום. יש משהו מאוד לא הגון בכך שרבבות אזרחים שהמדינה משלמת את שכרם ביום הבחירות כדי שיטריחו עצמם לקלפי ויצביעו, עושים באותו יום הכל - רק לא הולכים להצביע. הם נוסעים לחו"ל, הולכים לים, יוצאים לבלות בבתי קפה ובמסעדות, הולכים למוזיאונים ולקולנוע, אבל לא מוכנים להקדיש כמה דקות (או אם יש תור - אז קצת יותר) כדי לממש את זכותם להצביע.

במשך כל השנים התנגדתי בתוקף להצעות שהועלו על ידי ח"כים לשלול מאזרחים שלא ישתתפו בהצבעות את השכר שמשולם להם בעד יום הבחירות. חשבתי שזה צעד חריף מדי. אבל לאחרונה אני נוטה להסכים - אם שיעורי ההצבעה היום ברחבי הארץ יהיו נמוכים מאוד, לא יהיה מנוס מיוזמת חקיקה כזו שתחייב את מזכיר הקלפי להטביע חותמת בתעודת הזהות של כל אחד מאיתנו, ורק מי שיוכיח שהשתתף בבחירות גם יקבל שכר עבור אותו יום.