"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארבעה תחשיבי בחירות

,עודכן

1. צעירים בתחילת דרכם נדרשים להקפיד על כתיבת קורות חיים מהודקים כדי להתקבל למשרה נחשקת, אך דווקא המשרות הבכירות מאוישות בלי שהמועמדים נדרשים להגיש מסמך כזה. מנהלים בכירים מותירים בתפקידיהם הקודמים עקבות, והן משמעותיות יותר מכל גיליון קו"ח. באופן דומה, מצע הוא כלי חשוב למפלגה חדשה, אך למפלגות הוותיקות יש רקורד המאפשר להבין את דרכן טוב יותר מכל הצהרת בחירות.

הניסיון של הבוחרים למצוא את המפלגה האידיאלית חסר פשר. אין וראוי שלא יהיה לאף נבחר ולאף מפלגה סדר יום ברור לחלוטין, אלא כיוון אידיאולוגי בלבד. אין צורך להאמין להבטחות של להטוטנים נוסח "חיסול הנייה בתוך 48 שעות". השאלה היא רק הדרך - האם פני המפלגה לשלום עם חמאס, לחיסולו או לסטטוס קוו? האם המפלגה תשאף לשלום עכשיו ובכל מחיר, או שתשאף לביטחון עכשיו ובאיזה מחיר. הבוחר אמור להעריך נבחרים לפי סולם הערכים, האישיות ויכולת הביצוע שלהם - לא לפי הצהרות ספציפיות.

2. למרות הקלישאות, הבחירות האלה קלות לבוחר. הצדדים הקצינו והבהירו עמדות בנושאי מפתח יותר מאשר במערכות קודמות. בעבר, למשל, כלל לא היה ברור מי ליברלי יותר - הליכוד או מרצ. גם בעבודה שמרו על עירוב אלגנטי בין ליברליות לסוציאליזם קשה. אלא שמי שקורא את הלך הרוח כיום, לא יכול ליפול לבלבול הזה בין הגושים. גוש הימין מתנהג בצורה ליברלית הרבה יותר מגוש השמאל־מרכז. בכחול לבן הציבו במיקום גבוה את יו"ר ההסתדרות לשעבר; דומה שאין אמירה ברורה מזו.

אותו הדין לגבי היחס לדת ולדתיים. מי שחושב שיש להילחם בחרדים ובדתיים בכלל, וגם להפריד את הדת מהמדינה באופן גורף ונחרץ, בוודאי לא מתלבט בין הצבעה לגוש הימין לגוש השמאל, הכולל בתוכו את מפלגות ה"מרכז".

3. הרפובליקנים בארה"ב גילו שהסיכוי שאזרח המנהל השקעה של 10,000 דולר ויותר בבורסה יצביע להם - גבוה מ־60 אחוזים. ההסבר לכך פשוט: מי שמנהל את השקעותיו בבורסה בוחן את האירועים לאור השפעתם על הכלכלה, או במקרה זה על שוק המניות. ומי שחושב כך לאורך זמן מלמד את עצמו לחשוב כמו רפובליקני - לכל החלטה מדינית השפעה כלכלית, כלומר על הכסף שלנו. בכלל, כסף הוא לא ערך בפני עצמו, אך הוא מסייע לנו להבין את סולם הערכים שלנו ושל הזולת. אדם יכול להצהיר חדשות לבקרים שהכי חשוב זה חינוך, אך אם נראה שמרבית כספו מוקצה להחזרי משכנתה והלוואה על מכונית חדשה, נבין שכנראה פיו וליבו אינם שווים.

אבל עוד לפני שאנחנו בוחנים את סולם הערכים של הנבחרים, חשוב לבחון אם דבריהם בני קיימא. מי שמציע דרך חברתית־כלכלית שאינה מובילה לצמיחה הוא אחד משניים: או בור, או רמאי. צמיחה היא תנאי המפתח לקיומה של כל תוכנית כלכלית, כך שתוכנית שלא מובילה אליה נועדה לכישלון. נבחרים לא אמורים להבטיח לנו עוד מיטות לחולים ועוד העלאות שכר, אלא צמיחה ושגשוג, כי החוכמה היא לא כיצד להקצות את הכסף - אלא כיצד לייצר אותו.

4. הבחירות הקודמות, בחודש אפריל, הדליקו נורה אדומה בלוח המחוונים של הדמוקרטיה. פחות מ־68 אחוזים מהבוחרים מימשו את זכות הבחירה שלהם. זה לא היה שיעור ההצבעה הנמוך בהיסטוריה של ישראל, היו ארבע מערכות בחירות עם שיעורי הצבעה דומים, או נמוכים מעט יותר, מתוך 21 מערכות בחירות עד כה.

בישראל אין משאלי עם, והבחירות הן ביטוי ייחודי לקולם של האזרחים. גם אם תטעו בבחירה וגם אם תצטערו בגללה, לפחות תצביעו לדמוקרטיה. הכו את 70 האחוזים כדי להוכיח שהרוב הישראלי הוא אכפתי ודמוקרטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר