אסור לליכוד לזנוח את הערבים

יותר ממערכות בחירות קודמות, סוגיית הצבעתם של האזרחים הערבים בישראל זכתה הפעם לדיונים ערים ורבים. אלה עסקו, איך לא, במתח שבין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי. המתח, שלא לומר שנאה ממש, לובה בין השאר בעקבות התבטאויות משני הצדדים שלא כיבדו את אומריהן. התבטאויות מכלילות ("הערבים פראי אדם") והתבטאויות גזעניות ("הערבים רוצים להשמיד את ישראל"), אם להזכיר שתיים. המתח שריר וקיים כיום בעיקר בין הציבור הערבי למפלגות הימין, אך לא רק: למרות הזמן הרב שחלף מוזכרים אירועים קשים, מהטבח בכפר קאסם ועד אירועי אוקטובר 2000.

אך לפתע צץ לו בימים אלה נתון מדהים: מתברר, לפי סקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, ש־23.6 אחוזים מערביי ישראל סבורים שנתניהו הוא המתאים ביותר לעמוד בראשות הממשלה. אין למהר ולהסיק מכך מסקנה נמהרת כי כזה יהיה גם שיעור המצביעים הערבים שיתמכו בקלפי בליכוד. רחוק מכך.

ובכל זאת אפשר לתמוה על כך שהליכוד, כמפלגת שלטון, לא משקיעה כל מאמץ בציבור הערבי. אחד משרי הליכוד הסביר כי בעבר דווקא הושקעו משאבים לצורך ניהול תעמולה למען הליכוד בקרב הציבור הערבי. התוצאות היו מאכזבות, עד כי הוחלט להפסיק השקעה זו, שלא מניבה אלא קולות בודדים.

אף על פי כן, ראוי לשאול: האם קברניטי הליכוד, כמפלגה השלטת בהווה ואולי גם בימים הבאים, אינם סבורים שיש לטמון זרעים גם בקרקע הלא פורייה? בעיני רבים זו נראית משימה ממש דמיונית; השקעה לטווח ארוך, ובתנאי הפסד. כל עוד מתמשך העימות הישראלי־פלשתיני, הסיכויים לתמיכה בליכוד, ולו זעירה, בקרב המצביעים הערבים לא תגיע אפילו לכדי עשירית האחוז.

אבל אולי אפשר להניח כי בקרב האזרחים הערבים אפשר לאתר כיסים זעירים של אהדה מסוימת, ואולי אפילו הערכה, להשקעה התקציבית, למשל, של ממשלת הליכוד ביישובים ערביים. יש לאתר כיסים אלה, לוודא כי הם בכלל קיימים.

מי אמר שהתביעה לשוויון אזרחי למגזר הערבי צריכה להיות רשומה בטאבו של מפלגות השמאל? מפלגה לאומית־ליברלית, כפי שמגדירה עצמה תנועת הליכוד, צריכה להיות ראויה לתואר מחייב זה. אפשר לצטט על דרך השגרה, כמובן, את מילותיו של ז'בוטינסקי על "בן נצרת ובני". בנסיבות מסוימות סבר ז'בוטינסקי כי אי פעם בעתיד, במדינה היהודית, ראש הממשלה יהיה יהודי וסגנו ערבי, ולהפך. זהו באמת חזון פרוע, מעבר לכל דמיון. אבל קרוב יותר בזמן: האם לא היה זה מנחם בגין, אשר בשיתוף עם מפ"ם, שהיתה מפלגה ציונית, סוציאליסטית, לחץ על ממשלת אשכול לבטל את הממשל הצבאי שהושת על האוכלוסייה הערבית בישראל? ביטול הממשל הושג, ולאחריו לא התהפך בגין, לא והפך בן־לילה ל"שמאלן".

מדוע נטשה התנועה הלאומית־ליברלית מאבק למען זכויות אדם, למען הפרט? הרי כמפלגת שלטון יכולה הליכוד לעשות הרבה בתחום השוויון האזרחי; הרבה יותר בהשוואה לקריאות שבר עקרות במליאת הכנסת מפי דוברי השמאל. אלה ערכים אשר ממש "נגנבו" ממפלגת ימין, שהעדיפה, מכורח הנסיבות, להתמקד בנושאים מדיניים. כדאי שבלהט הסערות של החיים הפוליטיים התוססים, ימצא הליכוד גם פינה קטנטנה, זעירה ממש, רק חדרון עם שולחן ב"מצודה", וממנו לפעול גם ברוח המילים הנ"ל.