ועדת חקירה לוועדת הבחירות

תהיינה אשר תהיינה תוצאות הבחירות, תוצאה אחת כבר מובטחת: עלייה דרמטית במודעות הציבורית לקיומם של זיופים בהיקף משמעותי. בין שני מועדי הבחירות נחשף הציבור לתחקיר מקיף ב"מעריב" ולאחריו ב"הארץ". נציג הפרקליטות הבהיר השבוע בבית המשפט שהמשטרה בודקת חשד לזיופים ב־29 קלפיות, ושוועדת הבחירות בוחנת עוד יותר מ־100 קלפיות.

עמית הלוי, מועמד מספר 36 בליכוד, מוכר לי לא רק כאדם רציני, אלא כממלכתי. מאוד ממלכתי. התיאור המקדים הזה של הלוי חשוב במיוחד לפני קריאת ביקורתו החריפה על התנהלות ועדת הבחירות ועל התנהלותו של יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר: "טעויות קורות. אפשר לתקן. לא אצל מלצר. ארבעה חודשים של משיכת זמן, אפליה, ניצול של טענות פרוצדורליות, הטעיית בית המשפט ומה לא... אנחנו מפקידים את הפתקים שלנו אצל ועדת הבחירות והעומד בראשה, שמגלים שוויון נפש מדאיג מול טעויות, זיופים וגניבת קולות".

תזכורת מאפריל: לימין החדש חסרו כ־1,400 קולות בלבד כדי לעבור את אחוז החסימה. ייתכן מאוד שבדיקה רצינית ומשמעותית של תופעת הזיופים היתה מונעת בחירות חוזרות. יתר על כן, גוש הימין היה מגיע ל־61 מנדטים ויותר גם ללא ליברמן, והתמונה הפוליטית היתה משתנה מן היסוד. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית יוטל ספק בהוגנות ההליך ובתוצאות האמת.

בחיפוש אחר הטעויות והזיופים, מאות פעילי המפלגה בחנו אלפי פרוטוקולים של ועדות הקלפי. בד בבד, התברר שפער קטנטן של עשרות קולות מנע מעמית הלוי את מקומו בכנסת, עניין שמתברר כעת בבית המשפט. כבר בשלב זה אפשר להעלות שאלה חמורה: מדוע מאות פעילים או מועמד לכנסת אמורים להקדיש לילות כימים כדי לבצע את עבודתה הבסיסית של ועדת הבחירות?

בדיקת זיופים היא עניין נרחב בהרבה מהדוגמה שתוצג להלן. בתחקירים שנעשו, נמצאו התנהגויות חריגות דוגמת הצבעה של מאות אנשים בזמן קצר ולא סביר, קלפי עם חבר יחיד במקום כמה חברי ועדה, ועוד. כל אלה ונושאים אחרים קשורים לצורך במעקב קפדני אחר ההתנהלות בקלפיות ביום הבחירות עצמו, רצוי עם מצלמות.

אולם הוועדה חייבת גם לבדוק את כלל התוצאות המוזרות והחריגות בקלפיות לאחר סגירתן. עצם הידיעה שהוועדה מאתרת קלפיות חריגות, מבצעת בדיקה קפדנית שלהן ומתחקרת את חברי ועדות הקלפיות החריגות, עשויה לשמש הרתעה רצינית בפני הזייפנים.

תכירו את קלפי מספר 5 בפוריידיס. אין בדוגמה זו ניסיון לטעון שמשהו בהכרח לא כשר, או שאין למצוא הסבר לתוצאות. הטענה היא שהתוצאות מוזרות מאוד, ברמה שמחייבת בדיקה. לא שלי; של ועדת הבחירות. ב־2015 הצביעו בקלפי כ־60 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. והנה, ב־2019 הצביעו 97 אחוזים, קפיצה נאה ומוזרה במיוחד, העומדת בניגוד גמור לירידה בשיעורי ההשתתפות בקלפיות הסמוכות לה ובמגזר הערבי. מוזרים עוד יותר השינויים העצומים בדפוסי ההצבעה: בשנת 2015 הצביעו 85 אחוזים מהמצביעים לרשימה המשותפת, ומרצ קיבלה כ־9 אחוזים. הכל השתנה מן היסוד כעבור ארבע שנים אצל אותם בוחרים: ב־2019 השיגה מרצ כמעט פי חמישה, 43 אחוזים, ומפלגות הרשימה המשותפת צנחו ל־22. הליכוד וכולנו, שב־2015 השיגו במשותף שני אחוזים, צמחו לפתע ל־21, פי עשרה.

מוועדת הבחירות נדרש לבצע בדיקה מקיפה מייד לאחר קבלת כל התוצאות מהקלפיות. מדובר בבדיקה השוואתית, בניסיון לאתר את כל הקלפיות החריגות והמוזרות. לשם כך נדרשת עבודה מקצועית מקדימה, שבה יוגדרו מדדים מדויקים בנוגע לשיעורי שינוי סבירים וכיוצא באלה. כאמור, עצם הידיעה על אודות הבדיקה עשויה לבלום חלק ניכר מניסיונות הזיוף.

מכיוון שבחירות הוגנות הן בליבת הדמוקרטיה, מתחייבת ועדת חקירה לבחינת הנושא. לוועדת הבחירות שכשלה נותרו שבועיים להתארגן, כדי להביא לציבור תוצאות הקרובות יותר לתוצאות האמת.

פרופ' אשר כהן הוא ראש ביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן