הבית של הלְבָנִים

דרמה נרשמה השבוע באולפן גלי צה"ל ביפו. אירוע חריג וקיצוני הביא את רינו צרור ורזי ברקאי לאחד את שעות השידור שלהם לצורך הודעה מיוחדת. ציבור המאזינים עצר את נשימתו. האם אירע חלילה פיגוע? שמא התרחש אסון טבע? אולי פרץ לו במפתיע השלום עם שכנינו?

דבר מעין זה לא קרה. ההתכנסות הרדיופונית הבהולה נולדה כדי שברקאי וצרור יוכלו להתנצל ולהכות על חטא, ובעיקר על חזהו של מישהו אחר. במונולוג משותף שהוקרא בפאתוס מופרז ובקול שבור לב, ביכו השדרים הבכירים את שידורה של ידיעה בתוכניתו של אמיר איבגי בתחנה הצבאית, ובמרכזה דברים של ח"כ רם בן ברק מכחול לבן, שאמר על מצביעי הימין "אתה רוצה לקרוא לזה ימין שמאל תקרא לזה ימין שמאל. רוצה לקרוא לזה שחור ולבן אז שחור ולבן, הם שחורים ואנחנו לבנים וזה הסיפור". רבים פירשו את האמירות כגזעניות, דבר שעליו צרור וברקאי לא יכלו לעבור בשתיקה.

ברקאי פתח בזעזוע מ"הטרמפ שתפסו על זה לצערי גם חלק מעמיתינו בתחנה". "מדובר בפייק מוחלט, במעשה שאסור לעשות אותו", זעק לעומתו צרור והמשיך, "לא טוב שגלי צה"ל מתעסקים בחומרים האלה באופן הזה", והעביר את המיקרופון לרזי, שחתם את הטקס ב"אני מתנצל".

מדובר באחד ממופעי המגלומניה התקשורתיים המגוחכים והלא משכנעים שנראו לאחרונה במחוזותינו. שני שדרים בכירים בתחנה ציבורית מפקיעים על דעת עצמם את המיקרופון ומביימים התנצלות בשם התחנה, מכפישים קולגה בצורה מכוערת ומשמשים צוות תגובות של מפלגה בתקופת בחירות.

שלא תטעו: אין לזה שום קשר לשמירה על האתיקה העיתונאית בתחנה. יותר סביר שהשניים פשוט מסכימים עם רוח דבריו של בן ברק, שגם אם אינם גזעניים, הרי הם לוקים בהתנשאות. בעולמם הפרנואידי של ברקאי וצרור - ושל הפוליטיקאי שלהגנתו נחלצו – הם־הם קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה. מעבר לגדר מחכים השחורים הפשיסטים, שאם אנחנו הלבנים לא נעצור אותם - זה סופנו.

לכן הם ירשו לעצמם לנהוג כבעלי בית בתחנה ממלכתית, ולסמן כל מי שאינו סר למרותם האידיאולוגית כנציג בני האופל שיש להשתיקו. ברשימת המסומנים כיכבו מפקד התחנה לשעבר ירון דקל, שהפך לקרנף כשהעז לגוון את שידורי התחנה; השדרן אראל סג"ל (גילוי נאות: אני עורכו ב־103FM) שתוכניתו סבלה מהתערבות פוליטית; ואיש הימין רועי עידן שהודר משידור. כיום החיצים מופנים אל השחורים החדשים: המגיש אמיר איבגי והפרשן הפוליטי של התחנה, יעקב ברדוגו (שהחל לאחרונה לכתוב בעיתון זה). האחרון גילה השבוע שעמיתיו בגלי צה"ל מחרימים אותו, וש"הלבנים" בתחנה מתעלמים מנוכחותו.

ברקאי וצרור הורגלו במשך עשרות שנים לכך שרק מחשבתם ודעתם מקבלות ביטוי בגלי צה"ל. הם הפכו את התחנה מהבית של החיילים להרמון של דינוזאורים שמתנהלים כמו כת סגורה. הגיע הזמן שמישהו יאזור אומץ לפרק את הכת הזו, ואולי אף את ביתה הרדיופוני.