ישראל לבדה בשתי חזיתות
, עודכן
תקיפה מוצלחת של חיל האוויר הביאה שלשום לסיכול ניסיון פיגוע של אנשי כוח קודס של משמרות המהפכה של איראן, בעומק שטחה של ישראל. נראה שההצלחה של ישראל למנוע התבססות של האיראנים בסוריה, וכן להכות בהם ובבעלי בריתם באזורים נוספים של המזרח התיכון - מכעיסה ומדאיגה את משמרות המהפכה, והיא שדחפה אותם לנסות להוציא ניסיון פיגוע במאמץ ליצור מאזן אימה שירתיע ויבלום את ישראל.
קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, ואנשיו היו משוכנעים בהצלחתם. יהירותם הביאה אותם אף לפרסם את פרטי התוכנית עוד בשבוע שעבר בעיתון האיראני "כיהאן", שהזהיר את ישראל כי היא עתידה להתעורר בוקר אחד ולגלות כי מטרות בעומק שטחה הותקפו באמצעות רחפנים איראניים. אלא שהאיראנים הם שהתעוררו לגלות כי מזימתם הוכשלה.
הפעולה הישראלית ליד דמשק היא הצלחה צבאית ומודיעינית מהמעלה הראשונה ומשדרת לאיראנים כי הם פגיעים וחשופים, וכי ישראל מסוגלת לגלות את תוכניותיהם ולסכל אותן. בכך לא יהיה די כדי לעצור את האיראנים, אבל המאבק בין ישראל לטהרן הוא מאבק מתמשך בנקודות ואלו נצברות בינתיים לזכותה של ישראל. אבל התקיפה היא גם מסר חשוב לנשיא אסד ולפטרוניו הרוסים, כי ישראל לא תשקוט כל עוד הם מניחים לאיראנים לעשות על אדמת סוריה כרצונם ולהפוך מדינה זו לבסיס קדמי בחזית העימות עם ישראל. אסד עודנו זקוק לאיראנים, אם כי פחות מבעבר, ויש להניח, או לקוות בעבורו, כי הוא מתקרב אל אותה נקודה שבה יסרב להתעורר בכל בוקר מחדש אל הפתעות, מבוכות וסכנות שגורמים לו האיראנים. בשאר עשוי, בגיבוי רוסי, לנסות ללחוץ על איראן להגביל את פעילותה, ולכך כיוונה כנראה ישראל בהחלטתה לתת פומבי לתקיפה בסוריה ולקבל עליה אחריות.
כך או אחרת, המאבק בין ישראל לאיראן הוא מתמשך, מאבק של מוחות, שבו בינתיים ידה של ישראל על העליונה. אבל האיראנים לא יוותרו בקלות על טרפם, על חלום ההתבססות בסוריה ועתה גם בעיראק, ויש להניח שינסו לחפש דרכים אחרות לפגוע בישראל ולבסס למולה מאזן אימה והרתעה.
לצד איראן התייצב חסן נסראללה, שהכריז בנאום מהבונקר שבו הוא עודנו מסתתר כי בכוונתו לפגוע בישראל, בתגובה לדיווחים כי רחפנים ישראליים פגעו במעוזו בדאחייה שבדרום ביירות. הקול קולו של נסראללה אבל הידיים הן ידי טהרן, שעומדת מאחוריו ומכוונת את מהלכיו. ומכאן שהאירועים בביירות, אשר להם לא באה כל התייחסות מישראל, קשורים למה שהתרחש בסוריה ובעיראק. ועם זאת, נסראללה, מורתע ומרוסן מאז מלחמת לבנון השנייה, הקפיד לשמור בנאומו על פרופיל נמוך יחסית ולהבהיר כי תגובה אכן תבוא, אפשר שמול פעילותה האווירית של ישראל בשמי לבנון, אבל לא בהכרח כזו האמורה לחולל עימות כולל בגבול הלבנון, שמפניו הוא חושש. במאבק זה מצויה ישראל לבדה, שהרי באירופה מחפשים דרכים לפייס את איראן. גם מארה"ב מגיעים איתותים מדאיגים, שלפיהם גורמים בקהילית הביטחון האמריקנית אינם מרוצים מהנועזות, מהנחישות ומהתקיפות שמגלה ישראל במאבקה באיראנים, מחשש כי אלו יפגעו בחיילים אמריקנים המוצבים בעיראק.
טהרן מלקקת את פצעיה ונסראללה מכין תגובה שבוא תבוא. אלא שמול התוקפנות האיראנית אין לישראל כל ברירה אלא להוסיף ולהיאבק, מאבק שבו המתמיד והנחוש הוא שינצח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו