ילדים מיוחדים הם חברים רגילים

בכל פעם שמדברים על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים, כולם מטים את הראש שמאלה או ימינה, מהנהנים בכובד ראש ומסכימים בפה מלא - כן, זה ממש חשוב לשלב אותם, גם להם צריך להיות מקום. זו חשיבה שגויה, כי שילוב בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוך "רגילות" טוב לכולם - לא רק "להם".

בתי ספר שמשלבים ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות מקבלים יותר תקציב ממשרד החינוך, והתקציב הזה משרת את כלל הילדים בכיתה. בין שמדובר במשחקים חדשים ובין שבעזרי למידה מתקדמים - כולם נהנים מהמשאבים, לא רק "המיוחדים" שבזכותם נרכשו השדרוגים. כמו כן, כל ילד מיוחד שמשולב בכיתה רגילה זכאי לסייעת צמודה, המתלווה אליו למשך כל היום ועוזרת לו בכל הנדרש. היו בטוחים שהיא לא עוזרת רק לו: שאר התלמידים וגם המורה בכיתה נהנים מכוח עזר משמעותי במהלך היום.

ולבסוף, בית ספר שמשלב ילדים מיוחדים בכיתה רגילה נדרש גם לעבוד אחרת. הוא מחלק את התלמידים לפי רמות לימוד ונותן לכל אחד מענה מותאם אישית לפי היעד שהוגדר לו בתחילת שנה. לא עוד מכסת חומר נתונה, אלא מטרה אישית שמתאימה לילד ומגדירה את הצרכים ואת האתגרים האמיתיים שלו.

אבל כל ה"הטבות" האלה שוליות לעומת הערך החינוכי והאנושי: ילדים בכיתה המשלבת בעלי צרכים מיוחדים נושמים מדי יום ביומו כישורי חיים ששווים יותר מכל מערך שיעור על "קבלת האחר". הם גדלים איתם, אומרים להם בוקר טוב בכל יום, מנהלים איתם שיחה, עוזרים להם לצאת להפסקה, מזמינים אותם ליום ההולדת שלהם ולפעמים אפילו רבים איתם, כי זה חלק מהחיים. הם חלק בלתי נפרד מהנוף שלהם מגיל צעיר, וכשיגדלו הם יילחמו עבורם כדי שיהיו חלק בלתי נפרד מהנוף לאורך כל חייהם. הם לא יסתכלו עליהם באופן מוזר, לא יירתעו אם יראו אותם ברחוב, לא יפנו את הגב אם יבקשו מהם עזרה. כי הם בדיוק כמו כל החברים שלהם.

משרד החינוך יחל השנה ליישם את רפורמת שילוב הילדים עם לקויות הלמידה והצרכים המיוחדים בבתי ספר רגילים - וזהו צעד מבורך. זה יותר מכל מה שנעשה עד היום, אבל זה לא מספיק.

כמו שהאמנו שגיר ולוח כבר לא מתאימים לעידן הדיגיטלי, שכיתה צריכה למנות פחות מ־40 תלמידים, שמחשב יכול לעזור בתהליך הלמידה ושההפסקה צריכה להתארך; כמו כל שינוי שיישמנו כי האמנו שהוא טוב לעתיד הילדים שלנו - כך גם את הרפורמה הזאת עלינו ליישם. בכל הכוח, לא בהתנצלות, לא בהססנות, לא בחצי דרך. בידיעה שמדובר במהלך חיובי מבחינה חברתית וחינוכית, ומתוך ביטחון מלא שבדרך זו אנו מגדלים את הילדים שלנו לחברה מתוקנת ושלמה יותר.

שרון בלנגה לוי היא מנכ"לית ארגון ספיישל אולימפיקס התומך ומלווה ספורטאים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית