איפה עובר הקו האדום של השמאל?

"פצצה פוליטית", מתמוגגים בשמאל מהודעתו של יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה. המשיח הפוליטי בא: סוף־סוף מוכנות המפלגות הערביות לזנוח את המדבר הקואליציוני, לחבור למפלגות הציוניות, ולהגשים הלכה למעשה את חזון השותפות היהודית־ערבית שדוברי השמאל עורגים לו ביתר שאת בחודשים האחרונים.

אבל מתחת למליצות הנרגשות על מפנה היסטורי, השותפות הזו מתגלה כשותפות מוגבלת בלבד, שתכליתה האופרטיבית לטווח הקרוב היא אחת: הפלת שלטון הימין. אפילו עודה עצמו מודה בכך. איזו מטרה משותפת אחרת יכולה להיות לשלושה רמטכ"לים וכתב "במחנה" עם איימן עודה, שפועל נגד גיוס ערבים ישראלים לצה"ל ולשירות הלאומי, או עם אחמד טיבי, ששימש יועצו של רב המרצחים יאסר ערפאת?

ברור, אסור להשמיע התנגדות כזאת לחזון השותפות במרחב התקשורתי הנוכחי. כל הצבעה על סדר היום של מפלגות הרשימה המשותפת וחבריהן, מתויגת מייד כגזענות. כתבת מובילה אף פלטה בשידור שמפלגת השלטון שותפה לעתירה לפסילת הרשימה המשותפת, רק כדי למנוע ייצוג בכנסת של המיעוט הערבי. אלה הבלים.

לאף אחד אין בעיה עם מפלגה ערבית, ח"כ ערבי ואפילו שר ערבי. היו וישנם בני מיעוטים במפלגות המיוצגות בכנסת, כולל במפלגות ימין, ואין שום מניעה שיהיו עוד. הבעיה מתחילה כאשר מפלגות או חבריהן תומכים בטרור, מזדהים עם אויביה של ישראל, מתנגדים להגדרתה כמדינה יהודית, ונוטלים חלק בהכפשת ישראל בעולם.

השמאל מתרגש מהסכמתו של איימן עודה להכיר בלגיטימיות של ממשלה ישראלית ומהסכמתו להצטרף אליה, אבל מעלים עין באלגנטיות מהדרישות שהציב כתנאי לכך. האם, למשל, יסכים ח"כ צבי האוזר מכחול לבן לדרישתו של יו"ר המשותפת לבטל את חוק הלאום, חוק שהאוזר היה בין מנסחיו? האם הרמטכ"ל לשעבר גנץ, ששלח את חייליו למפות ולהרוס בתי מחבלים, יסכים לדרישתו של השותף הפוטנציאלי להפסיק את הריסות הבתים? האם יסכים בוגי יעלון, זה שאמר שלנצח נשב ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, לדרישתו של עודה לנסיגה ישראלית מלאה מאזורים אלה? האם אהוד ברק יסכים לשבת לצידו של עודה, שרק לפני שבוע קרא לו לרדת מהבמה הציבורית?

מוטב שבשמאל יתפנו להסביר לעצמם ולציבור איפה עוברים הקוים האדומים, אם בכלל. האם למען הפלת הימין מוכנים להכניס לשולחן הממשלה את מי שעילת קיומם הפוליטית המוצהרת היא התנגדות למדינה יהודית? האם בשם התיעוב לנתניהו מוכנים לשתף פעולה עם דמויות שתומכות בטרור, או למצער מגלות הבנה למניעיו של "המאבק בכובש"? התשובה ברורה להם, ולנו.