גז בשוק ריכוזי - אסון
תגליות הגז הישראלי יכולות להיות הברכה הגדולה של ישראל, אך הן עלולות להיות גם קללת המאה. כמויות הגז הללו הן כמו מכונית מרוץ שניתנה לבחור צעיר. היא יכולה לשמש אותו בתבונה ולמנף אותו, אך היא גם עלולה להיות הרסנית לנהג פוחז או עצל.
הנה, רבות הן מדינות הנפט שגרפו כמויות של כסף קל וניצלו אותו לביזה ולטרור. ובניגוד אליהן - ארה"ב, מעצמה עולמית גם בתחום האנרגיה, משתמשת בנפט ובגז שלה בחוכמה ומצליחה לצלוח משברים קשים.
השימוש בכמויות הגז הטבעי הצפויות למדינה, על ידי ממשלה לא ליברלית, ממשלת שמאל כלכלי, עלול להיות מכה ניצחת למדינה. מאז תחילת הזרמת הגז ב-2013 נכנסו לקופת המדינה 4.3 מיליארדי שקלים מתמלוגים, ונראה שסכום דומה נכנס ממס חברות, כך שקופת המדינה נהנתה מ־8.5 מיליארד שקלים.
בשנה הבאה, כשהיטל ששינסקי ייכנס לפועל, יחד עם ההפקה המוגברת הצפויה מלוויתן, תיהנה קופת המדינה לפחות מ־2 מיליארד שקלים. ממשלה לא אחראית תנצל את הכסף לקנות בוחרים - לשמן ועדים, להוסיף כוח אדם למגזר הציבורי, להעמיק קצבאות ופעולות נוספות מהסוג האנטי־יצרני. ניתן יהיה לטעון שהכל עובד ואין כמעט גירעון, אלא שדור אחד של בזבוזים עלול לפגוש את העולם קדימה, כשמדינת הגז קיבעה את עצמה למקור הכנסה בודד, כמו רוסיה ורוב העולם הערבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.